Utilisateur:Dovi/Halakhot Talmud Tora - Pereq III
Texte original[modifier]
א בשלושה כתרים נכתרו ישראל--כתר תורה, וכתר כהונה, וכתר מלכות: כתר כהונה--זכה בו אהרון, שנאמר "והייתה לו ולזרעו אחריו, ברית כהונת עולם" (במדבר כה,יג). כתר מלכות--זכה בו דויד, שנאמר "זרעו, לעולם יהיה; וכיסאו כשמש, נגדי" (תהילים פט,לז). כתר תורה--הרי הוא מונח ועומד ומוכן לכול, שנאמר "מורשה, קהילת יעקוב" (דברים לג,ד): כל מי שירצה, יבוא וייטול.ה
ב שמא תאמר שאותן הכתרים גדולים מכתר תורה, הרי הוא אומר "בי, מלכים ימלוכו; ורוזנים, יחוקקו צדק. בי, שרים ישורו" (משלי ח,טו-טז). הא למדת, שכתר התורה גדול מכתר כהונה וכתר מלכות. [ב] אמרו חכמים, ממזר תלמיד חכמים קודם לכוהן גדול עם הארץ: שנאמר "יקרה היא, מפנינים" (משלי ג,טו)--יקרה היא מכוהן גדול, שנכנס לפניי לפנים.ה
ג אין לך מצוה בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, אלא תלמוד תורה כנגד כל המצוות כולן--שהתלמוד מביא לידי מעשה. לפיכך התלמוד קודם למעשה, בכל מקום: [ד] היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה--אם אפשר למצוה להיעשות על ידי אחרים, לא יפסיק תלמודו; ואם לאו, יעשה המצוה ויחזור לתורתו.ה
ד [ה] תחילת דינו של אדם, אינו נידון אלא על התלמוד, ואחר כך, על שאר מעשיו; לפיכך אמרו חכמים, לעולם יעסוק אדם בתורה, אפילו שלא לשמה--שמתוך שלא לשמה, בא לשמה.ה
ה [ו] מי שנשאו ליבו לקיים מצוה זו כראוי לה, ולהיות מוכתר בכתרה של תורה--לא יסיח דעתו לדברים אחרים, ולא ישים על ליבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחד. כך הוא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. ולא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל; אבל אם הרבית תורה, הרבית שכר, והשכר, לפי הצער.ה
ו [ז] שמא תאמר עד שאקבץ ממון ואחזור ואקרא, עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקיי ואחזור ואקרא--אם תעלה מחשבה זו על ליבך, אין אתה זוכה לכתרה של תורה לעולם; אלא עשה תורתך קבע, ומלאכתך עראי, ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.ה
ז [ח] כתוב בתורה "לא בשמיים, היא . . . ולא מעבר לים, היא" (דברים ל,יב-יג): "לא בשמיים, היא", לא בגסי הרוח היא מצויה; "ולא מעבר לים, היא", לא במהלכי מעבר לים היא. לפיכך אמרו חכמים, לא כל המרבה סחורה מחכים; וציוו ואמרו, הווי מעט עסק, ועסוק בתורה.ה
ח [ט] דברי תורה נמשלו במים, שנאמר "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיהו נה,א)--לומר לך: מה המים אין מתכנסין במקום מדרון, אלא נזחלין מעליו ומתקבצין במקום אשבורן--כך דברי תורה, אינן נמצאין בגסי הרוח ולא בלב כל גבה לב; אלא בדכא ושפל רוח שמתאבק בעפר רגלי החכמים, ומסיר התאוות ותענוגי הזמן מליבו, ועושה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו, אם לא היה לו מה יאכל, ושאר יומו ולילו, עוסק בתורה.ה
ט [י] כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה--הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא: לפי שאסור ליהנות בדברי תורה, בעולם הזה.ה
י אמרו חכמים, כל הנהנה מדברי תורה, נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו, לא תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קורדום לחפור בהם. ועוד ציוו ואמרו, אהוב את המלאכה, ושנוא את הרבנות. וכל תורה שאין עימה מלאכה, סופה בטילה; וסוף אדם זה, שיהא מלסטס את הברייות.ה
יא מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא; ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה, ולעולם הבא: שנאמר "יגיע כפיך, כי תאכל; אשריך, וטוב לך" (תהילים קכח,ב)--"אשריך" בעולם הזה, "וטוב לך" לעולם הבא שכולו טוב.ה
יב אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה--אלא במי שממית עצמו עליהן, ומצער גופו תמיד, ולא ייתן שנת לעיניו, לעפעפיו תנומה.ה
יג אמרו חכמים דרך רמז, "זאת, התורה, אדם, כי ימות באוהל" (במדבר יט,יד)--אין התורה מתקיימת, אלא במי שממית עצמו באוהלי החכמה. וכך אמר שלמה בחכמתו, "התרפית, ביום צרה--צר כוחך" (משלי כד,י); ועוד אמר, "אף חכמתי, עמדה לי" (קוהלת ב,ט)--חכמה שלמדתי באף, עמדה לי.ה
יד אמרו חכמים, ברית כרותה שכל היגע בתלמודו בבית הכנסת, לא במהרה הוא משכח; וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים, שנאמר "ואת צנועים, חכמה" (משלי יא,ב). וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו, תלמודו מתקיים בידו; אבל הקורא בלחש, במהרה הוא שוכח.ה
טו [יג] אף על פי שמצוה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה; לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה, ייזהר בכל לילותיו, ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה ואכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהן, אלא בתלמוד תורה ודברי חכמה. אמרו חכמים, אין גורנה של תורה אלא לילה, שנאמר "קומי רוני בלילה" (איכה ב,יט). וכל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום, שנאמר "יומם, יצווה ה' חסדו, ובלילה, שירו עימי--תפילה, לאל חיי" (תהילים מב,ט). וכל בית שאין דברי תורה נשמעין בו בלילה, אש אוכלתו.ה
טז "כי דבר ה' בזה" (במדבר טו,לא)--זה שלא השגיח על דברי תורה, כל עיקר. וכן כל שאפשר לו לעסוק בתורה, ואינו עוסק, או שקרא ושנה, ופירש להבלי עולם והניח תלמודו וזנחו--הרי זה בכלל בוזה דבר ה'.ה
יז אמרו חכמים, כל המבטל את התורה מעושר, סופו לבטלה מעוני; וכל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר. ועניין זה מפורש הוא בתורה: הרי הוא אומר "תחת, אשר לא עבדת את ה' אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב--מרוב, כול. ועבדת את אויבך" (דברים כח,מז-מח); ואומר "למען ענותך, ולמען נסותך--להיטיבך, באחריתך" (דברים ח,טז).ה
Traduction française[modifier]
1. Israel est couronné de trois couronnes: la couronne de la Torah, la couronne de la prêtrise et la couronne de la royauté - La couronne de la prêtrise, [c'est] Aharon qui l'a remportée, comme il est dit "Elle sera pour lui et pour sa postérité après lui, l'alliance de la prêtrise éternelle" (Bamidbar 25:13). La couronne de la royauté, [c'est] David qui l'a remportée, comme il est dit "Sa postérité sera toujours, et son trône [sera] comme le soleil devant Moi" (Tehilim 99:37). La couronne de la Torah, est placée et se tient prête pour tous, comme il est dit "Elle a été transmise à la communauté de Yaâqov" (Devarim 33:4): quiconque [la] désire, vienne et [la] prenne.
2. Peut-être diras-tu que [les deux dernières] sont des couronnes plus grandes que la couronne de la Torah, mais il est dit "Par Moi, les rois règneront, et les princes rendront la justice. Par Moi, les ministres gouverneront" (Mishlei 8:15-16). Cesi enseigne que la couronne de la Torah est plus grande que la couronne de la prêtrise et que la couronne de la royauté. [2] Les H'akhamim ont dit, un mamzer disciple des Sages précède un Grand Prêtre ignorant: comme il est dit "Elle est précieuse, [plus que] les perles" (Mishlei 3:15) - Elle est précieuse, plus que le Grand Prêtre qui pénètre le Saint des Saints.
3. Il n'y a pas de Mitswa parmi toutes les Mitswot qui soit plus méritoire que l'étude de la Torah, mais [c'est] l'étude de la Torah [qui est plus méritoire] que toutes les [autres] Mitswot - car l'étude engendre l'action. C'est pourquoi l'étude précède l'action, partout. [4] Celui qui a devant lui [le choix entre] l'accomplissement d'une Mistwa et l'étude de la Torah - s'il lui est possible d'accomplir la Mitswa par les mains d'un autre, qu'il ne cesse pas son étude; et sinon, qu'il accomplisse la Mitswa puis revienne à sa Torah.
4. [5] Au début du Jugement de l'homme, il n'est jugé que sur son étude, et ensuite sur ses autres actions; c'est pourquoi les H'akhamim ont dit "L'homme s'occupera toujours de la Torah, même si ce n'est pas juste [pour l'étude elle-même] - puisque si ce n'est pas juste [pour l'etude], il en viendra à [l'étude] juste [pour l'étude].
5. [6] Quiconque élève son cœur pour accomplir cette Mitswa [qu'est l'étude de la Torah] et droit, et est couronné de la couronne de la Torah - il ne pensera à rien d'autre et son cœur qui a acquis la Torah avec les richesses et les honneurs. Ainsi est la voie de la Torah: manges du pain avec du sel, dros sur la terre, vis une vie dure, et travaille à la Torah. Tu n'auras jamais terminer de travailler, et tu ne perdras pas de temps en arrêtant [d'étudier]. Mais si tu augmentes [ta connaissance] de la Torah, tu augmentes ta récompense, et la récompense est proportionnel à la peine.
6. [7] Peut-être diras-tu, [j'arrêterai l'étude] jusqu'à ce que j'ai amassé de l'argent, que je sois retraité et que j'en aie envie, jusqu'à ce que j'ai acquis ce que je dois, que je me sois retiré des affaires, que je sois retraité et que j'en aie envie - si cette pensée émerge en toi, tu ne gagneras jamais la couronne de la Torah; mais accomplis seulement ton [étude de la] Torah de façon fixe, et que ton travail soit temporaire; et ne dis pas "Quand j'en aurai envie, j'étudierai", peut-être n'en auras-tu jamais envie.
7. [8] Il est écrit dans la Torah, "Elle n'est pas dans les Cieux... elle n'est pas au delà de la mer" (Devarim 30:12-13). "Elle n'est pas dans les Cieux", [signifie] qu'elle ne se trouve pas en ceux qui ont des manières grossières1; "Elle n'est pas au delà de la mer", [signifie] qu'elle n'est pas en ceux qui marchent dans la voie de la transgression2. C'est pourquoi les H'akhamim ont dit, "Peu de marchands atteignent la sagesse"; et ils ont ordonné et dit, que l'on s'occupe à ses affaires de façon temporaire, et que l'on s'occupe [constamment] de la Torah.
8. [9] Les paroles de la Torah sont comparables à l'eau, comme il est dit "Ô! Que tous ceux qui sont assoiffés [viennent] à l'eau" (Yeshayahu 55:1) - C'est-à-dire, tout comme l'eau ne reste pas sur les lieux en pente, mais s'écoule et s'assemble sur les plateaux - ainsi sont les paroles de la Torah, elles ne se trouvent pas chez ceux qui ont des mannières grossières et dans le cœur des orgueilleux; seulement chez l'humble et le modeste qui se couvrent de la poussièredes pieds des Sages, et se retirent des désirs et des plaisirs temporels de leur cœur, et accomplissent leur travail chaque jour nécessaire pour leur survie, sans quoi il n'auraient pas de quoi manger, et le reste du jour et de la nuit s'occupent de [l'étude de] la Torah.
9. [10] Ceux qui écartent leur cœurs de l'occupation de la Torah, n'accomplissent pas leur travail et vivent de la charité - ceux-là profanent Le Nom [de D.ieu], outragent la Torah, éteignent la lumière de la religion [Juive], engendrent le mal en eux-mêmes, et anéantissent leur vie dans le Monde à venir: car il est interdit de jouir des choses de la Torah dans ce Monde.
10. Les H'akhamim ont dit, "Quiconque jouit des choses de la Torah, anéantit sa vie dans le Monde [à venir]. Et ils ont commandé et dit, "Vous ne vous ferez pas de parures pour grandir par elles, ni de pioches pour creuser avec elles". Et ils commandèrent et dirent encore, "Aime le travail, et déteste le métier de Rabbi". Et quiconque [étudie] la Torah sans travail, a une fin inutile; et la fin de cet homme, est quelqu'un qui deviendra un voleur.
'11. Elevé est celui qui gagne sa vie de l'œuvre de sens mains, et c'est la voie des premiers H'asidim; et par elle il gagne tout l'honneur et le bien qui existe dans ce Monde, et dans le Monde à venir: comme il est dit, "Tu mangeras le fruit de ton travail; tu seras heureux et le bien sera tien" (Tehilim 128:2) - "Tu seras heureux" dans ce Monde, "Et le bien sera tien" dans le Monde à venir qui est tout bonté.
12. Il n'y a aucune parole de la Torah qui réside en celui qui la néglige, en celui qui s'habitue aux plaisirs de la nourriture et de la boissions - [elles résident] seulement en celui qui meurt pour elles, qui afflige toujours son corps, ne donne pas de sommeil à ses yeux et de repos à ses paupières.
13. Les H'akhamim ont dit qu'il y a una allusion [dans le verset] "Ceci est la Torah: quand un homme meurt dans la tente" (Bamidbar 19:14) - La Torah ne réside seulement qu'avec celui qui meurt dans la tente des Sages. Et ainsi parla Shelomo en sa sagesse, "[Si] tu te décourage au jour de la détresse, ta force est bien petite" (Mishlei 24:10); et il dit encore, "Même ma sagesse m'est restée" (Qohelet 2:9) - la sagesse que j'ai apprise dans la colère3 m'est restée.
14. Les H'akhamim on dit, "Une alliance a été scellée que quiconque travaille à son étude à la synagogue, ne l'oubliera pas rapidement; et quiconque travaille à son étude en privé, devient sage" comme il est écrit, "Avec les humbles est la Sagesse" (Mishlei 11:2). Quiconque étudie à voix haute, son étude lui restera; mais celui qui la murmure, l'oubliera vite.
15. [13] Bien qu'il soit commander d'étudier jour et nuit, la majorité de la sagesse de l'homme lui vient pendant la nuit; c'est pourquoi celui qui désire être gratifié de la couronne de la Torah doit être attentif toutes les nuits et ne pas en perdre même une seule en dormant, mangeant, buvant, discutant, etc. Mais [il doit] seulement [s'occuper] de l'étude de la Torah et des paroles de Sagesse. Les H'akhamim ont dit, "Il n'y a de rassemblement pour étudier la Torah que la nuit", comme il est dit "Lève-toi, prie dans la nuit" (Eikha 2:19). Et quiconque s'affaire à la Torah la nuit, un rayaon de Grâce d'étend sur lui le jour, comme il est dit "Le jour, L'Eternel mande Sa Grâce, et la nuit, Son Chant est avec moi - Prière au D.ieu Vivant" (Tehilim 42:9). Et toute maison où l'on n'entend pas la Torah la nuit, le feu la consummera.
16. "Car il a dédaigné La Parole de L'Eternel" (Bamidbar 15:31) - ceci [concerne] celui qui ne s'intéresse pas aux choses de la Torah, à tout principe. Et ainsi pour celui qui avait la possibilité de s'occuper de la Torah, et ne l'a pas fait, ou a lu de façon incorrecte, et interprété de façon insensée, et a cessé et abandonné son étude - celui-là dédaigne La Parole de L'Eternel.
17. Les H'akhamim ont dit, celui qui néglige la Torah pour la richesse, il finira dans la pauvreté; et celui qui garde la Torah en étant pauvre, à la fin il deviendra riche. Cette chose est expliquée dans la Torah: c'est [le verset] qui dit "Puisque tu n'a pas servi L'Eternel ton D.ieu, dans la joie et de bonté de cœur, au sein de l'abondance, tu serviras ton ennemi" (Devarim 28:47-48); et il est dit "Afin de t'humilier, et afin de te t'éprouver - pour te rendre heureux à la fin" (Devarim 8:16).
Notes[modifier]
(1) Jeu de mot : בגסי הרוח peut se traduire par "dans les épaisseurs du vent" ou bien "par des grossièretés de manières".
(2) Jeu de mot : במהלכי מעבר peut se traduire par "dans les distances d'un côté à l'autre" ou bien par "par des manières de transgresser" ou bien "en ceux qui voyagent d'un côté à l'autre".
(3) Jeu de mot : אף peut se traduire à la fois par "même" et par "colère".