Utilisateur:Gilen/Halakhot Beit Habeh'ira - Pereq IV
Texte original[modifier]
ב ונגנז עימו מטה אהרון והצנצנת, ושמן המשחה; וכל אלו לא חזרו בבית שני. ואף אורים ותומים שהיו בבית שני--לא היו משיבין ברוח הקודש ולא היו נשאלין בהן, שנאמר "עד עמוד כוהן, לאורים ותומים" (ראה עזרא ב,סג; נחמיה ז,סה); ולא היו עושין אותן אלא כדי להשלים שמונה בגדים לכוהן גדול, כדי שלא יהא מחוסר בגדים.ה
ג [ב] בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקודש ובין קודש הקודשים, עובייו אמה. וכיון שבנו בית שני, נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממידת הקודש או ממידת קודש הקודשים; לפיכך עשו קודש הקודשים עשרים אמה תמימות, ועשו הקודש ארבעים אמה תמימות, והניחו אמה יתרה בין הקודש וקודש הקודשים. ולא בנו כותל בבית שני, אלא עשו שתי פרוכות--אחד מצד קודש הקודשים, ואחד מצד הקודש, וביניהן אמה, כנגד עובי הכותל שהיה בראשון; אבל במקדש ראשון, לא הייתה שם אלא פרוכת אחת בלבד--שנאמר "והבדילה הפרוכת, לכם . . ." (שמות כו,לג).ה
ד [ג] ההיכל שבנו בני הגולה, היה מאה על מאה על רום מאה; וכך הייתה מידת רומו: בנו גובה שש אמות אטום סתום, כמו יסוד לו; ורום כותלי הבית ארבעים אמה, ורום הכיור שבתקרה אמה; ועל גביו גובה שתי אמות פנוי, שיכניס בו הדלף, והוא הנקרא בית דלפה; ועובי התקרה שעל גבי בית דלפה אמה, ומעזיבה גובה אמה. ועלייה בנויה על גביו, גובה כתליה ארבעים אמה; ובגגה גובה אמה כיור, ואמתיים גובה בית דלפה, ואמה תקרה, ואמה מעזיבה. וגובה המעקה שלוש אמות; וטס של ברזל כמו סיף, גובהו אמה, על גבי המעקה סביב, כדי שלא ינוחו עליו העופות--והוא הנקרא כולה עורב. הרי הכול מאה אמה.ה
ה [ד] מן המערב למזרח, מאה אמה; וזה הוא חשבונן: ארבעה כתלים זה לפנים מזה, וביניהן שלושה מקומות פנויין--בין הכותל המערבי ובין הכותל שלפנים ממנו חמש אמות, ובין כותל שני ושלישי שש אמות, ובין כותל שלישי ורביעי שש; ואלו המידות הן של עובי הכותל עם המקום הפנוי שבין שני הכתלים. ואורך קודש הקודשים עשרים אמה, ובין שני הפרוכות המבדילות בינו ובין הקודש אמה, ואורך הקודש ארבעים אמה, ועובי הכותל המזרחי שבו השער שש אמות; והאולם אחת עשרה אמה, ורוחב כותל האולם חמש אמות. נמצא הכול מאה אמה.ה
ו [ה] מן הצפון לדרום, מאה אמה: עובי כותל האולם חמש אמות, ומכותל האולם עד כותל הקודש עשר אמות. וכותלי הקודש שישה כתלים זה לפנים מזה, וביניהן חמישה מקומות פנויין--בין כותל חיצון ובין השני חמש אמות, ובין שני ושלישי שלוש אמות, ובין שלישי ורביעי חמש אמות, ובין רביעי וחמישי שש, ובין חמישי וכותל הפנימי שש. נמצא הכול ארבעים אמה מצד זה, וארבעים אמה מצד זה שכנגדו, ורוחב הבית מבפנים עשרים--הרי מאה אמה.ה
ז [ו] הפשיפש הוא השער הקטן; ושני פשיפשין היו להיכל מצידי השער הגדול שבאמצעו--אחד בצפון, ואחד בדרום: שבדרום, לא נכנס בו אדם מעולם; ועליו הוא מפורש על ידי יחזקאל "השער הזה סגור יהיה לא ייפתח . . ." (יחזקאל מד,ב). ושבצפון, בו נכנסין. ומהלך בין שני הכתלים עד שמגיע למקום פתוח לקודש משמאלו, ונכנס לתוך ההיכל; ומהלך עד שער הגדול, ופותחו.ה
ח [ז] השער הגדול--היה רוחבו עשר אמות, וגובהו עשרים אמה. וארבע דלתות היו לו--שתיים בפנים, ושתיים מבחוץ: החיצונות נפתחות לתוך הפתח לכסות עובייו של כותל, והפנימייות נפתחות לתוך הבית לכסות אחורי הדלתות.ה
ט [ח] פתחו של אולם היה גבוה ארבעים אמה, ורחב עשרים; ולא היו לו שערים. וחמש מלתריות של מילא היו על גבי פתחו מלמעלה--התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה, וכל אחת מחמשתן עודפת על שלמטה ממנה אמה מזה ואמה מזה; נמצאת העליונה שלושים אמה. ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת. וזו היא צורת המלתריות [איור הושמט כאן].ה
י [ט] וזו היא צורת ההיכל, לפי מידת אורכו ורוחבו [איור הושמט כאן]. ההיכל--היה בניינו רחב מלפניו וצר מאחוריו, כמו ארי. ויציעים היו מוקפין לבית כולו מסביב, חוץ לכותל המסיבה. היציע התחתונה חמש, ורובד על גבה שש; והיציע האמצעית שש, ורובד על גבה שבע; והעליונה שבע: שנאמר "היציע התחתונה . . ." (מלכים א ו,ו). וכן היו השלוש יציעים מקיפים לבית, משלוש רוחותיו.ה
יא וכן סביב לכותלי האולם מלמטה עד למעלה, כך היו: אמה אחת חלק, ורובד שלוש אמות, ואמה חלק, ורובד שלוש אמות--עד למעלה. ונמצאו הרובדין מוקפין לכתלים--רוחב כל רובד שלוש אמות, ובין כל רובד ורובד אמה; ורובד העליון, היה רוחבו ארבע אמות.ה
יב [י] כל אלו המקומות הפנויים שבין הכתלים, הם הנקראים תאים; נמצאו התאים המוקפין למקדש, חמש מן הצפון וחמש מן הדרום ושלוש מן המערב. ושלוש דיוטות היו, דיוטה על גבי דיוטה. נמצאו חמישה עשר תאים בדרום, חמישה על גבי חמישה; וכן בצפון חמישה עשר. ושמונה תאים היו במערב, שלושה על גבי שלושה ושניים על גביהן בדיוטה אחת. הכול שמונה ושלושים תאים.ה
יג [יא] שלושה פתחים היה לכל אחד ואחד מן התאים--אחד לתא מן הימין, ואחד לתא מן השמאל, ואחד לתא שעל גביו; ובקרן מזרחית צפונית בתא שבדיוטה האמצעית, היו חמישה פתחים--אחד לתא מימין, ואחד לתא שעל גביו, ואחד למסיבה, ואחד לתא שיש בו הפשיפש, ואחד להיכל.ה
יד [יב] ומסיבה הייתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית, שבה היו עולין לגגות התאים: היה עולה במסיבה, ופניו למערב; הלך את כל פני הצפון, עד שהוא מגיע למערב; הגיע למערב, הפך פניו לדרום; הלך את כל פני המערב, עד שהוא מגיע לדרום; הגיע לדרום, הפך פניו למזרח, והיה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עלייה, שפתחה של עלייה היה פתוח לדרום. [יג] ובפתחה של עלייה, היו שתי כלונסות של ארז שבהן עולין לגגה של עלייה.ה
טו וראשי פסיפסין היו מבדילין בעלייה, בין גג הקודש לגג קודש הקודשים. ולולין היו פתוחין בעלייה, לבית קודש הקודשים, שבהן משלשלין את האומנין בתיבות, כדי שלא יזונו את עיניהם מבית קודש הקודשים; ופעם אחת בשנה מפסח לפסח, מלבנין את ההיכל.ה
Traduction française[modifier]
1. La pierre qui était dans le Saint des Saints [était] du côté Ouest, et sur elle était placée l’Arche, et devant elle la jarre de la Manne et en bas de l’Arche. Et lorsque le Temple fut construit, et que l’on su qu’à la fin il serait détruit, un endroit fut construit pour y cacher l’Arche en bas, dans les chambres aux trésors profondes et sinueuses; et le Roi Yoshiyahu ordonna et le fit conserver dans le lieu qu’avait construit Shelomo, comme il est dit "Et il dit aux Lévites qui enseignaient à tout Israel [et qui] étaient consacrés à L’Eternel, mettez l’Arche Sainte dans le Temple qu’a construit Chelomo, fils de David, Roi d’Israel – vous n’avez plus à la porter sur l’épaule; Maintenant, servez L’Eternel votre D.ieu…" (Divrei Hayamim II 35:3).
2. Et fut caché avec, en bas, l’Arche et la Jarre, et l’Huile d’onction; et tout ceci ne revînt pas dans le deuxième Temple. Mais les Urim et les Tumim était aussi dans le second Temple. Et le Rua’h Haqqodesh ne revînt pas en eux, et on ne les utilisa plus pour questionner [L’Eternel], comme il est dit "Jusqu’à ce qu’un Prêtre porte [à nouveau] les Urim et les Tumim" (Êzra 2:63; Neh’emya 7:65); et on ne les fit plus que pour compléter les 8 vêtements du Grand Prêtre, afin qu’il ne manque pas de vêtement.
3. [2] Dans le premier Temple un mur séparait entre le Saint et le Saint des Saints, d’une épaisseur d’un coudée. Et après qu’eut été construit le second Temple, on douta [de savoir si] l’épaisseur du mur faisait partie des dimensions du Saint ou des dimensions du Saint des Saints; c’est pourquoi on fit le Saint des Saints de 20 coudées au total, et on fit le Saint de 40 coudées au total, et on laissa 1 coudée d’excédent entre le Saint et le Saint des Saints. Et on ne construisit pas de mur dans le second Temple, mais on fit deux Voiles – un du côté du Saint des Saints, et un du côté du Saint, et entre les deux une coudée, selon l’épaisseur du mur qu’il y avait dans le premier [Temple]; mais dans le premier Temple, il n’y avait là qu’un seul Voile – comme il est dit "Et le Voile séparera pour vous…" (Shemot 26:33).
4. [3] Le Heikhal que construisirent les fils de l’exil, faisait 100 sur 100, sur 100 de hauteur; et ainsi étaient les dimension de sa hauteur: on construisit une hauteur de 600 totalement plein, comme son socle; et l’épaisseur des murs du Temple [étaient] d’une coudée, et l’épaisseur du Bassin qui était au plafond, une coudée; et au-dessus de la hauteur deux coudées vides, où était insérée une gouttière, et c’est ce qui est appelé Beit Dilpa; et l’épaisseur du plafond qui était au-dessus du Beit Dilpa [était] d’une coudée, et il restait une hauteur d’une coudée. Et sur la construction du dessus, une hauteur de mur de 40 coudées; et sur le toit d’une hauteur d’une coudée, un bassin, et deux coudées de hauteur du Beit Dilpa, et une coudée de plafond, et une coudée de vide. Et la hauteur du balcon [était de] 3 coudées; et une plaque de fer comme seuil, sa hauteur une coudée, au-dessus du balcon et tout autour, afin que les oiseaux ne s’y posent pas – et le tout est appelé Ôrev (litt. Celui qui garantit). Le tout était de 100 coudées.
5. [4] D’Ouest en Est, 100 coudées; et en voici le compte: 4 murs l’un devant l’autre, et entre eux 3 espaces vides – entre le mur occidental et le deuxième mur 5 coudées, et entre le second mur et le troisième 6 coudées, et entre le troisième mur et le quatrième 6 [coudées]; et voici les dimensions de l’épaisseur des murs avec l’espace vide entre deux murs. Et la longueur du Saint de Saints 10 coudées, et entre le deuxième Voile qui le séparait du Saint, 1 coudée, et la longueur du Saint, 40 coudées, et l’épaisseur du mur oriental où était la porte, 6 coudées; et le Ulam 11 coudées, et la largeur du mur du Ulam, 5 coudées. Ce qui fait en tout 100 coudées.
6. [5] Du Nord au Sud, 100 coudées: l’épaisseur du mur du Ulam, 5 coudées, et du mur du Ulam jusqu’au mur du Saint, 10 coudées. Et les murs du Saint, 6 murs l’un devant l’autre, et entre eux 5 espaces vides – entre le mur extérieur et le second mur, 5 coudées, et entre le second mur et le troisième, 3 coudées, et entre le troisième et le quatrième, 5 coudées, et entre le quatrième et le cinquième 6 coudées, et entre le cinquième et le mur intérieur 6 [coudées]. Ce qui fait en tout 40 coudées d’un côté, et 40 coudées du côté opposé, et la largueur du Temple de l’intérieur, 10 [coudées] – ce [qui fait] 100 coudées.
7. [6] Le Peshipash (litt. Portillon) était une petite porte; et le Heikhal avait deux Peshipashin des [deux] côtés de la Grande Porte qui était en son milieu – un au Nord, et un au Sud: celui du Sud, jamais aucun homme ne rentrait par lui; et de lui il est expliqué dans Ye’heziqel "Cette porte sera fermée, on ne l’ouvrira pas…" (Yeh’eziqel 44:2). Et celui du Nord, on rentrait par lui. On marchait entre les deux murs jusqu’à ce qu’on arrive à l’endroit où le Saint était ouvert à sa gauche, et on entrait à l’intérieur du Heikhal; et on marchait jusqu’à la Grande Porte, et on l’ouvrait.
8. [7] La Grande Porte – sa largeur était de 10 coudées, et sa hauteur 20 coudées. Et elle avait 4 battants – deux devants, et deux dehors: les [battants] extérieurs s’ouvraient vers l’intérieur pour cacher l’épaisseur du mur, et [les battants] intérieurs s’ouvraient vers l’intérieur du Temple pour cacher les autres battants.
9. [8] L’ouverture du Ulam avait une hauteur de 40 coudées, et une largeur de 10 [coudées]; et il n’avait pas de portes. Et il y avait 5 poutres de remplissage au-dessus de l’ouverture, les unes au dessus des autres – la plus basse reposait sur l’ouverture d’une coudée d’un côté et d’une coudée de l’autre côté, et chacune des cinq reposait sur celle [juste] inférieure d’une coudée d’un côté et d’une coudée de l’autre côté; ce qui fait [pour celle qui était] la plus haute 30 coudées. Et il y avait une couche de pierre entre chacune. Et ceci est la forme des poutres.
10. [9] Et voici la forme du Heikhal, selon les dimensions de sa longueur et de sa largeur. Le Heikhal – il fut construit large de devant et étroit de derrière, comme un lion. Et des balcons entouraient tout le Temple, tout autour, à l’extérieur du mur de réunion. Le balcon inférieur [faisait] 5 [coudées], et l’étage au-dessus 6 [coudées]; et le balcon du milieu, 6 [coudées], et l’étage au dessus, 7 [coudées]; et le plus haut 7 [coudées]: comme il est dit "Le balcon inférieur…" (Melakhim I 6:6). Et ainsi étaient les 3 balcons qui encerclaient le Temple, dans ses trois directions.
11. Et ainsi autour des murs du Ulam depuis le bas vers le haut, il y avait: une coudée de séparation et un étage de 3 coudées, et une coudée de séparation, et un étage de 3 coudées – jusqu’en haut. Et il se trouve que les étages entouraient les murs – la largeur de chaque étage, 3 coudées, et entre chaque étage, 1 coudée; et l’étage supérieur, avait un largeur de 4 coudées.
12. [10] Tous les espaces vides qui [existaient] entre les murs, étaient appelés Ta’im (litt. Loge, compartiment); il se trouve que les Ta’im encerclaient le Temple, 5 au Nord, 5 au Sud et 5 à l’Ouest. Et il y avait 3 étages, les uns au dessus des autres. Il se trouvaiet 15 Ta’im au Sud, 5 au-dessus de 5; et de même, 15 au Nord. Et il y avait 8 Ta’im à l’Ouest, 3 au-dessus de 3, et 2 au-dessus d’eux, 1 étage. En tout 38 Ta’im.
13. [11] Il y avait 3 ouvertures dans chacun des Ta’im – une dans le Ta de droite, une dans le Ta de gauche, et une dans le Ta du dessus; et dans le coin Nord-Est du Ta qui était dans l’étage du milieu, il y avait 5 ouvertures – une dans le Ta de droite, une dans le Ta du dessus, une vers la salle de réception, une dans le Ta où se trouvait le Peshipash, et une vers le Heikhal.
14. [12] Et la Salle de réception allait du coin Nord-Est au coin Nord-Ouest, où l’on montait aux toits des Ta’im: on montait la salle de réception, et dans la direction de l’Ouest; on marchait tout droit vers le Nord, jusqu’à ce que l’on arrive à l’Ouest; arrivé à l’Ouest, on tournait devant au Sud; on marchait tout droit face à l’ouest, jusqu’à arriver au Sud; arrivé au Sud, on tournait devant à l’Est, et on marchait au Sud jusqu’à ce que l’on arrive à l’ouverture qui est au dessus, dont l’ouverture du dessus était ouverte vers le Sud. [13] Et dans l’ouverture du dessus, il y avait deux poteaux de cèdres où l’on montait au toit qui était au dessus.
15. Et le premier Peshipash séparait entre le toit du Saint et le toit du Saint des Saints. Et il y avait des antichambres ouvertes au-dessus, vers le Saint des Saints, où passait les porteurs de l’Arche, afin qu’ils ne nourrissent pas leurs yeux de [la vue] de l’Arche ; et une fois par an, de Pesa’h en Pesa’h, on blanchissait le Heikhal.