Utilisateur:Dovi/Halakhot Talmud Tora - Pereq I
Texte original[modifier]
א נשים ועבדים, פטורים מתלמוד תורה; אבל קטן--אביו חייב ללמדו תורה, שנאמר "ולימדתם אותם את בניכם, לדבר בם" (דברים יא,יט). ואין האישה חייבת ללמד את בנה, שכל החייב ללמוד חייב ללמד.ה
ב כשם שאדם חייב ללמד את בנו--כך הוא חייב ללמד את בן בנו, שנאמר "והודעתם לבניך, ולבני בניך" (דברים ד,ט). ולא בנו ובן בנו בלבד, אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים, אף על פי שאינן בניו: שנאמר "ושיננתם לבניך" (דברים ו,ז)--מפי השמועה למדו, בניך אלו תלמידיך, שהתלמידים קרואים בנים, שנאמר "וייצאו בני הנביאים" (מלכים ב ב,ג).ה
ג אם כן למה נצטווה על בנו, ועל בן בנו--להקדים בנו לבן בנו, ובן בנו לבן חברו; [ג] וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו, ואינו חייב ללמד בן חברו אלא בחינם.ה
ד מי שלא לימדו אביו--חייב ללמד את עצמו כשיכיר, שנאמר "ולמדתם אותם, ושמרתם לעשותם" (דברים ה,א). וכן אתה מוצא בכל מקום, שהתלמוד קודם למעשה, מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה, ואין המעשה מביא לידי תלמוד.ה
ה [ד] היה הוא ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה, הוא קודם לבנו. ואם היה בנו נבון ומשכיל מה שילמוד יותר ממנו, בנו קודם; ואף על פי שבנו קודם, לא ייבטל הוא--שכשם שמצוה עליו ללמד את בנו, כך הוא מצווה ללמד את עצמו.ה
ו [ה] לעולם ילמוד אדם תורה, ואחר כך יישא אישה--שאם נשא אישה תחילה, אין דעתו פנויה ללמוד. ואם היה יצרו מתגבר עליו, עד שנמצא שאין ליבו פנוי--יישא אישה, ואחר כך ילמוד תורה.ה
ז [ו] מאימתיי מתחיל אביו ללמדו תורה--משיתחיל לדבר, מלמדו "תורה ציווה לנו, משה" (דברים לג,ד) ופסוק ראשון מפרשת "שמע" (דברים ו,ד); ואחר כך מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים, עד שיהיה בן שש או בן שבע לפי בורייו, מוליכו אצל מלמד התינוקות.ה
ח [ז] היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר, נותן לו שכרו; וחייב ללמדו בשכר, עד שיקרא תורה שבכתב כולה.ה
ט מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר, מותר ללמד בשכר. אבל תורה שבעל פה, אסור ללמדה בשכר: שנאמר "ראה לימדתי אתכם" (דברים ד,ה)--מה אני בחינם למדתי, אף אתם בחינם למדתם ממני; וכן כשתלמדו לדורות, בחינם כמו שלמדתם ממני.ה
י לא מצא מי שילמדו בחינם--ילמוד בשכר, שנאמר "אמת קנה" (משלי כג,כג). יכול, ללמד לאחרים בשכר: תלמוד לומר, "ואל תמכור" (שם)--הא למדת שאסור לו ללמד בשכר, אף על פי שלימדו רבו בשכר.ה
יא [ח] כל איש מישראל, חייב בתלמוד תורה: בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו עני המחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים--חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר "והגית בו יומם ולילה" (יהושוע א,ח).ה
יב [ט] גדולי חכמי ישראל--היה מהם חוטבי עצים ומהם שואבי מים, ומהם סומין. ואף על פי כן היו עוסקין בתורה, ביום ובלילה; והם מכלל מעתיקי השמועה, איש מפי איש מפי משה רבנו.ה
יג [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה--עד יום מותו, שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כול, ימי חייך" (דברים ד,ט); וכל זמן שלא יעסוק בלימוד, הוא שוכח. [יא] וחייב לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב; ושליש בתורה שבעל פה; ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה--ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד.ה
יד [יב] כיצד: היה בעל אומנות--יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן התשע--קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב; ובשלוש, בתורה שבעל פה; ובשלוש, מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן; ופירושן, בכלל תורה שבעל פה; והעניינות הנקראין פרדס, בכלל התלמוד.ה
טו במה דברים אמורים, בתחילת תלמודו של אדם; אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב, ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה--יקרא בעיתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה, כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה, וייפנה כל ימיו לתלמוד בלבד, לפי רוחב ליבו ויישוב דעתו.ה
טז [יג] אישה שלמדה תורה, יש לה שכר; אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו, אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ואף על פי שיש לה שכר, ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה: מפני שרוב הנשים, אין דעתן מכוונת להתלמד, והן מוציאין דברי תורה לדברי הבאי, לפי ענייות דעתן.ה
יז אמרו חכמים, כל המלמד את בתו תורה, כאילו לימדה תפלות. במה דברים אמורים, בתורה שבעל פה. אבל תורה שבכתב, לא ילמד אותה לכתחילה; ואם לימדה, אינו כמלמדה תפלות.ה
Traduction française[modifier]
1. Les femmes et les serviteurs sont exempts de l’étude de la Torah ; mais les enfants – leur père est obligé de leur enseigner la Torah, comme il est dit "Vous les enseignerez à vos enfants, en en parlant" (Devarim 11:19). Et la femme n'est pas obligée d'enseigner à son fils, car [seulement] ceux qui sont obligés d'apprendre sont obligés d'enseigner.
2. De même que l'homme est obligé d'enseigner à son fils - il est aussi obligé d'enseigner au fils de son fils, comme il est dit "Tu feras savoir à tes fils, et aux fils de tes fils" (Devarim 4:9). Et pas seulement son fils et le fils de son fils, mais c'est une Mitswa pour chaque H'akham d'Israel d'enseigner à tous ses disciples, bien que ce ne soient pas ses fils: comme il est dit "Tu les inculqueras à tes fils" (Devarim 6:7) - car la tradition enseigne que ce "tes fils" sont "tes disciples", car les disciples sont appelés fils, comme il est dit "Et les fils des Prophètes sortirent" (Melakhim II 2:3).
3. S'il en est ainsi, pourquoi est-il donc commandé "A ton fils et au fils de ton fils"? - pour faire précéder son fils devant le fils de son fils, et le fils de son fils devant le fils de son ami; [3] Et on est obligé de payer un professeur pour enseigner à son fils, mais on n'est obligé d'enseigner au fils de son ami que gratuitement.
4. Celui dont le père ne l'a pas instruit, est obligé de s'instruire lui-même autant que possible, comme il est dit "Tu les enseigneras et tu les garderas pour les accomplir" (Devarim 5:1). Ainsi, tu trouves partout que l'étude précède l'action, parce que l'étude engendre l'action, mais l'action n'engendre pas l'étude.
5. [4] Celui qui étudie la Torah et qui a un fils qui étudie [aussi] la Torah, il a préséance sur son fils. Mais si son fils est plus sensé et intelligent que lui sur l'étude, son fils a la préséance; et malgré que son fils ait la préséance, il ne [doit pas] cesser [son étude] - car tout comme c'est une Mitswa pour lui d'enseigner à son fils, de même il doit s'instruire lui-même.
6. [5] Que l'homme étudie toujours la Torah, et ensuite qu'il se marie - car s'il s'est marié avant, son esprit ne sera pas disponible pour l'étude. Et si sa passion vient à bout de lui, jusqu'à ce que son cœur ne soit plus apte [à l'étude] - qu'il se marie, et ensuite étudie la Torah.
7. [6] A partir de quand un père commence-t-il à enseigner la Torah [à son fils] ? A partir du moment où il commence à parler, il lui enseigne "Moshe nous a ordonné la Torah" (Devarim 33:4), et le premier verset du Shemâ (Devarim 6:4); et ensuite, il lui enseigne petit à petit, verset par verset, jusqu'à ce qu'il ait 6 ou 7 [ans] selon sa nature, pui il le conduira chez un professeur.
8. [7] Certains pays ont pour coutume de payer un salaire au professeur. Et il est obligé d'enseigner de façon rémunérée jusqu'à ce que [l'enfant] ait lu la totalité de la Torah écrite.
9. Là où il est de coutume d'enseigner la Torah écrite de façon rémunérée, il est autorisé d'enseigner de l'enseigner contre salaire. Mais la Torah orale, il est interdit de l'enseigner contre paiement: comme il est dit "Vois, Je vous ai enseigné" (Devarin 4:5), c'est-à-dire "tout comme J'ai enseigné gratuitement, vous enseignerez aussi gratuitement"; ainsi, lorsque l'on enseigne aux générations, c'est gratuitement, comme Il leur enseigna.
10. Celui qui n'a pas trouvé quelqu'un pour l'instruire gratuitement, qu'il paie pour son instruction, comme il est dit "Acquiert la vérité" (Mishlei 23:23). [On pourrait donc penser qu']on peut enseigner contre paiement: le Talmud dit "Mais ne la vend pas" (ibid.) - Ceci enseigne qu'il est interdit d'enseigner contre paiement.
11. [8] Tout homme d'Israel est obligé d'étudier la Torah: qu'il soit pauvre ou riche, bien-portant ou infirme, jeune ou vieux et faible, même le pauvre qui mendie, et même celui qui a femme et enfants - il est obligé de se dixer un temps pour l'étude de la Torah le jour et la nuit, comme il est dit "Médite-la jour et nuit" (Yehoshuâ 1:8).
12. [9] Les Grands Sages d'Israel - certains sont des bucherons, certains puisent de l'eau, et certains sont aveugles. Bien qu'il en soit ainsi, ils s'occupent tout à [l'étude de] la Torah, jour et nuit; et ils se transmettent l'ancienne Shemuâ, de bouche à bouche, depuis Moshe notre Maître.
13. [10] Jusqu'à quand l'homme est-il obligé d'étudier la Torah? - Jusqu'au jour de sa mort, comme il est dit "De peur qu'elles sortent de ton cœur, tous les jours de ta vie" (Devarim 4:9); et tout le temps que l'on ne consacre pas à l'étude, on oublie. [11] Et on est obligé de diviser son temps d'étude en trois: un tiers à la Torah écrite; un tiers à le Torah orale; et un tiers pour comprendre ce que l'on a appris pendant les premières phases, en séparant choses après chose, et en rassemblant chose après chose, et en comprenant les mesures que la Torah enseigne, jusqu'à comprendre les principes de ce qui est interdit et de ce qui est permis, ainsi que tout ce que l'on enseigne oralement - ce genre [d'étude] est ce que nous appelons Talmud.
14. [12] Comment cela? - Celui qui a un métier - il consacre à son métier trois heures par jour, et neuf à la Torah: ces neuf [heures correspondant à] trois [heures] de lecture de la Torah écrite, trois [heures] de Torah orale, et trois [heures] de réflexion pour comprendre choses après chose. Et les choses de la Qabbala, sont contenues dans [les heures d'étude de] la Torah écrite; et les commentaires sont compris dans [le temps de l'étude de] la Torah orale. Et les chose appelées Pardes, sont comprises dans le Talmud.
15. Ceci concerne les choses par lesquelles l'homme doit commencer à étudier. Mais lorsqu'il a étendu sa sagesse, il n'a plus besoin d'étudier la Torah écrite, et il ne s'occupe plus constamment de la Torah orale - Mais il [doit] lire de temps en temps la Torah écrite et les paroles de la tradition [orale] afin de ne pas oublier une seule chose des lois de la Torah, et il [doit] libérer [du temps] tous les jours pour l'étude seule, selon les capacités de son entendement.
16. [13] La femme qui étudie la Torah est rémunérée, mais pas au niveau de rémunération de l'homme, car elle n'a pas reçu le commendement [d'étudier], et quiconque fait une chose qui ne lui est pas commandée n'est pas rémunéré comme celui qui est commandé de la faire, mais [il est payé] moins que lui. Et bien qu'elle soit payée, les H'akhamim commandent que l'homme n'enseigne pas à sa fille: car la majorité des femmes n'ont pas l'entendement orienté pour l'étude, et elles trouvents les paroles de la Torah absurdes à cause de la pauvreté de leur entendement.
17. Les H'akhamim dirent, quiconque enseigne à sa fille, c'est comme s'il lui enseignait la frivolité. Ceci concerne la Torah orale. Mais la Torah écrite, il ne lui enseignera pas non plus, et s'il la lui enseigne, ce n'est pas comme lui enseigner la frivolité.