Utilisateur:Dovi/Halakhot Yesodei Hattora - Pereq V
Texte original[modifier]
א כל בית ישראל מצווין על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר "ונקדשתי, בתוך בני ישראל" (ויקרא כב,לב); ומוזהרין שלא לחללו, שנאמר "ולא תחללו, את שם קודשי" (שם). כיצד--בשעה שיעמוד גוי ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו, יעבור ואל ייהרג: שנאמר במצוות, "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" (ויקרא יח,ה)--ולא שימות בהם. ואם מת ולא עבר, הרי זה מתחייב בנפשו.ה
ב במה דברים אמורים, בשאר מצוות--חוץ מעבודה זרה, וגילוי עריות, ושפיכות דמים. אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תיהרג, ייהרג ואל יעבור.ה
ג במה דברים אמורים, בזמן שהגוי מתכוון להנאת עצמו, כגון שאנסו לבנות לו ביתו בשבת או לבשל לו תבשילו או אנס אישה לבועלה וכיוצא בזה. אבל אם נתכוון להעבירו על המצוות בלבד--אם היה בינו לבין עצמו, ואין שם עשרה מישראל--יעבור ואל ייהרג; ואם אנסו להעבירו בעשרה מישראל--ייהרג ואל יעבור, ואפילו לא נתכוון להעבירו אלא על מצוה משאר מצוות בלבד.ה
ד [ג] וכל הדברים האלו, שלא בשעת השמד. אבל בשעת השמד, והוא כשיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור שמד על ישראל לבטל דתם או מצוה מן המצוות--ייהרג ואל יעבור, אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה, בין נאנס בינו לבין גויים.ה
ה [ד] כל מי שנאמר בו יעבור ואל ייהרג, ונהרג ולא עבר--הרי זה מתחייב בנפשו. וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ונהרג ולא עבר--הרי זה קידש את השם. ואם היה בעשרה מישראל--הרי זה קידש את השם ברבים, כדנייאל חנניה מישאל ועזריה וכרבי עקיבה וחבריו; ואלו הם הרוגי מלכות, שאין מעלה על מעלתם, ועליהם נאמר "כי עליך, הורגנו כל היום; נחשבנו, כצאן טבחה" (תהילים מד,כג), ועליהם נאמר "אספו לי, חסידיי--כורתי בריתי, עלי זבח" (תהילים נ,ה).ה
ו וכל מי שנאמר בו ייהרג ואל יעבור, ועבר ולא נהרג--הרי זה מחלל את השם, ואם היה בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים; וביטל מצות עשה שהיא קידוש השם, ועבר על מצות לא תעשה שהיא חילול השם. ואף על פי כן, מפני שעבר באונס, אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין, אפילו הרג באונס: שאין מלקין וממיתין, אלא לעובר ברצונו בעדים והתראה, שנאמר בנותן מזרעו למולך, "ונתתי אני את פניי באיש ההוא" (ראה ויקרא כ,ג; ויקרא כ,ה); ומפי השמועה למדו, "ההוא" לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה.ה
ז ומה אם עבודה זרה, שהיא חמורה מן הכול, העובד אותה באונס אינו חייב כרת, ואין צריך לומר מיתת בית דין--קל וחומר לשאר מצוות האמורות בתורה. ובעריות, הוא אומר "ולנערה לא תעשה דבר" (דברים כב,כו).ה
ח [ה] נשים שאמרו להם גויים, תנו לנו אחת מכם ונטמא אותה, ואם לאו, נטמא את כולכם--יטמאו את כולן, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. וכן אם אמרו להם גויים, תנו לנו אחד מכם ונהרגנו, ואם לאו, נהרוג את כולכם--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל. ואם ייחדוהו להם ואמרו, תנו לנו פלוני או נהרוג את כולכם--אם היה מחוייב מיתה כשבע בן בכרי, ייתנו אותו להם, ואין מורין להם כן, לכתחילה; ואם אינו חייב--ייהרגו כולם, ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל.ה
ט [ו] כעניין שאמרו באונסין, כך אמרו בחולאים. כיצד--מי שחלה ונטה למות ואמרו הרופאים שרפואתו בדבר פלוני מאיסורין שבתורה, עושין לו. ומתרפאין בכל איסורין שבתורה, במקום סכנה: חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים--שאפילו במקום סכנה, אין מתרפאין בהם; ואם עבר ונתרפא--עונשין אותו בית דין, עונש הראוי לו.ה
י [ז] ומניין שאפילו במקום סכנת נפשות, אין עוברין על אחת משלוש עבירות אלו: שנאמר "ואהבת, את ה' אלוהיך, בכל לבבך ובכל נפשך, ובכל מאודך" (דברים ו,ה), אפילו הוא נוטל את נפשך. והריגת נפש מישראל לרפות נפש אחרת, או להציל אדם מיד אנס--דבר שהדעת נוטה לו הוא, שאין מאבדין נפש מפני נפש; ועריות הוקשו לנפשות, שנאמר "כי כאשר יקום איש על ריעהו, ורצחו נפש--כן, הדבר הזה" (דברים כב,כו).ה
יא [ח] במה דברים אמורים שאין מתרפאין בשאר איסורין אלא במקום סכנה--בזמן שהן דרך הנאתן, כמו שמאכילין את החולה שקצים ורמשים, או חמץ בפסח, או שמאכילין אותו ביום הכיפורים. אבל שלא דרך הנאתן, כגון שעושין לו רטייה או מלוגמה מחמץ או מעורלה, או שמשקין אותו דברים שיש בהן מר מעורב עם איסורי מאכל, שהרי אין בהן הניה לחיך--הרי זה מותר, ואפילו שלא במקום סכנה: חוץ מכלאי הכרם ובשר בחלב--שהן אסורין, אפילו שלא דרך הנאתן; לפיכך אין מתרפאין בהן, אפילו שלא דרך הנאה, אלא במקום סכנה.ה
יב [ט] מי שנתן עיניו באישה וחלה ונטה למות, ואמרו הרופאים אין לו רפואה עד שתיבעל לו--אפילו הייתה פנויה, ואפילו לדבר עימו מאחורי הגדר--אין מורין לו בכך, וימות ולא יורו לו לדבר עימו מאחורי הגדר: שלא יהו בנות ישראל הפקר, ויבואו בדברים אלו לפרוץ בעריות.ה
יג [י] כל העובר מדעתו בלא אונס על אחת מכל מצוות האמורות בתורה, בשאט בנפש להכעיס--הרי זה מחלל את השם; ולפיכך נאמר בשבועת שקר, "וחיללת את שם אלוהיך, אני ה'" (ויקרא יט,יב). ואם עבר בעשרה מישראל, הרי זה חילל את השם ברבים. וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצוה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו--הרי זה מקדש את השם.ה
יד [יא] ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהברייות מרננים אחריו בשבילן, ואף על פי שאינם עבירות--הרי זה מחלל את השם: כגון שלוקח ואינו נותן דמי הלקח לאלתר, והוא שיש לו, ונמצאו המוכרין תובעין אותו, והוא מקיפן; או שירבה בשחוק, או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן; או שאין דיבורו בנחת עם הברייות, ואינו מקבילן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס; וכיוצא בדברים האלו. הכול לפי גודלו של חכם--צריך שידקדק על עצמו, ויעשה לפנים משורת הדין.ה
טו וכן אם דיקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הברייות, ודעתו מעורבת עימהם, ומקבילן בסבר פנים יפות, ונעלב מהן ואינו עולבן, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן, ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין, ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין--והוא שלא יתרחק הרבה, ולא ישתומם הרבה--עד שיימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבין אותו, ומתאווין למעשיו: הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר "ויאמר לי, עבדי אתה--ישראל, אשר בך אתפאר" (ישעיהו מט,ג).ה
Traduction française[modifier]
1. Toute la maison d'Israel doit sanctifier Le Grand Nom, comme il est dit "Et Je serai sanctifié au milieu de la maison d'Israel" (Wayiqra 22:32); et ils sont prévenus de ne pas Le profaner, comme il est dit "Et vous ne profanerez pas Mon Saint Nom" (ibid.). Comment cela? Quand se présente un Goy et qu'il force Israel à transgresser l'une des Mitswot qui sont énnoncées dans la Torah en le menaçant de mort, qu'il transgresse et qu'il ne meure pas: comme il est dit des Mitswot "L'homme qui les accomplira vivra par elles" (Wayiqra 18:5) - et non pas qu'il meure par elles. Et s'il meurt au lieu de transgresser, alors il est coupable en son âme.
2. Ces paroles concernent [toutes] les autres Mitswot à part l'idôlatrie, l'adultère et le meurtre. Pour ces trois crimes, s'il est forcé de transgresser sous menace de mort, qu'il meure et ne transgresse pas.
3. Ces paroles sont applicables lorsque le Goy veut en tirer bénéfice pour lui-même, par exemple lorsqu'il force [le Juif] à lui construire une maison le [jour du] Shabbat ou à lui cuire un aliment, ou [lorsqu'il] force une femme à avoir une relation sexuelle avec lui, etc. Mais s'il incite seulement [le Juif] à transgresser les Mitswot, [et] si sont présents avec eux moins de 10 [fils] d'Israel, qu'il transgresse et ne meure pas; et s'il est forcé de transgresser en présence de 10 [fils] d'Israel, qu'il meure et ne transgresse pas, et même s'il est pas forcé à transgresser une autre [que ces trois] Mistwot.
4 [3] Toutes ces choses [s'appliquent] hors d'un temps de persécution. Mais en temps de persécution, comme lorsque se dresse un roi criminel, comme Nabukhadnetsar et ses compagnons, et décrète la conversion d'Israel et lui interdit [pratiquer] sa religion ou un commendement des Mitswot - que l'on meure et que l'on ne transgresse pas [la Loi], même si [cela concerne] un autre commendement [que ceux précités], et qu'il est forcé [à transgresser] au milieu de dix [Juifs], ou bien qu'il est forcé [à transgresser] au milieu de Goyim.
5 [4] Quiconque dit qu'il transgessera au lieu de mourir, et [à la fin] est tué sans avoir péché, est coupable en son âme. Et quiconque dit qu'il mourra au lieu de pécher, et [à la fin] meurt sans avoir péché, sanctifie L'Eternel. Et si [cela] se produit au milieu de dix [fils] d'Israel, [alors] il sanctifie L'Eternel en public, comme Daniel, H'ananya, Mishael, Âzriya et Rabbi Âqiva et ses compagnons; ceux-là furent assassinés [par] un royaume qui n'avait pas de niveau au dessus du sien, et d'eux il est dit "Car c'est pour toi que l'on nous massacre tout le jour, qu'on nous considère comme des moutons d'abattoir" (Tehilim 44:23), et d'eux il est [aussi] dit "Rassemblez mes pieux... qui scellèrent une alliance avec moi par le sacrifice" (Tehilim 50:5).
6. Quiconque est menacé de mort s'il ne transgresse pas [la loi] et qu'il transgresse au lieu de mourir, celui-là profane L'Eternel, et si c'était en présence de dix [fils] d'Israel, c'est une profanation publique; il a transgressé la Mitswa Âse de sanctifier L'Eternel, et a transgressé la Mitswa Lo Taâse de [ne pas] profaner [Le Nom] de l'Eternel. Cependant, puisqu'il a péché sous la force, il ne sera fouetté ou exécuté que sur condamnation prononcée que par un Tribunal, même s'il a tué sous la contrainte: car la flagellation et l'exécution ne [s'appliquent] qu'à celui qui pèche selon sa volonté [alors que] des témoins l'ont averti, comme il est dit à propros de celui qui donne sa déscendance à Molokh, "Et Je tournerai Ma Face vers cet homme" (voir Wayiqra 20:3; Wayiqra 20:5); et selon ce qu'enseigne la tradition orale, "cet [homme]" n'est pas celui qui est forcé, ou celui qui faute par erreur ni celui qui faute par accident.
7. Et puisque même celui qui pèche par l'idôlatrie, qui est le pire [péché] de tous, s'il est forcé, il n'est pas passible de karet, et il n'y a pas besoin qu'un Tribunal prononce une sentence de mise à mort - d'autant plus pour les autres Mitswot énoncées dans la Torah. Et de l'adultère, il est dit "Et à la jeune femme tu ne feras rien" (Devarim 22:26).
8. [5] [Si] des Goyim disent à des femmes [juives] "Donnez-nous l'une d'entre vous que nous ayons commerce avec elle, sinon nous vous prendrons toutes", qu'elles soient toutes violentées mais qu'elles ne livrent pas une seule âme [des filles] d'Israel. De même, si des Goyim disent "Donnez-nous l'un d'entre vous que nous le tuions, sinon nous vous tuerons tous", que tous meurent mais qu'ils ne livrent aucune âme [des fils] d'Israel. Et s'ils ont désigné l'un [des Juifs] et dit "Donnez-nous untel que nous le tuions, sinon nous vous tuerons tous", s'il était passible de mort comme l'était Shevâ Ben Bakhri, qu'ils le leur livrent et qu'ils ne désobéissent pas; et s'il n'était pas passible [de mort], qu'ils meurent tous et qu'ils ne livrent aucune âme [des fils] d'Israel.
9. [6] Ce que nous avons dit au sujet des [transgressions] sous la contrainte, est applicable aux malades. Comment cela? Celui qui est malade proche de la mort et dont les médecins disent que sa guérison passe par quelque chose qui transgresserait un interdit de la Torah, qu'il le fasse. Et qu'il se soigne par un interdit de la Torah en cas de danger, excepté par l'idôlatrie, l'adultère ou le meurtre. Même en cas de danger, qu'il ne se soigne pas par elles. Et s'il transgresse [ces trois commandements] et se trouve guéri, qu'un Tribunal le punisse d'un châtiment adéquat.
10. [7] D'où [sait-on] que même en cas de danger des personnes, on ne pèchera pas par une de ces trois péchés: comme il est dit "Et tu aimeras L'Eternel ton D.ieu, de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton pouvoir" (Devarim 6:5), même s'Il est sur le point de prendre ton âme. [En ce qui concerne] la mort d'une âme [des fils] d'Israel pour guérir celle d'un autre, ou sauver un homme de la menace, ce que nous dit notre intellect et qu'on ne donne pas une âme pour [en sauver] une autre; l'adultère est comparable au meurtre, comme il est écrit "Car il est comme celui qui se jette sur son compagnon et le tue... il en est ainsi" (Devarim 22:26).
11. [8] Lorsqu'il est dit qu'il [peut y avoir] de guérison par une transgression autre [que les trois citées] en cas de danger, [cela ne s'applique que] lorsque [cette transgression] amène un bienfait [au malade], comme faire manger au malade des choses abominables ou des insectes, ou du H'amets à Pesa'h, ou le faire manger à Yom Kippur. Et si [cela] n'apporte pas de bienfait [au malade], comme par exemple lui faire un bandage ou un cataplasme de H'amets [à Pesa'h] ou de ôrla, oui lui faire boire quelque chose d'amer fait à partir de quelque chose d'interdit à la consommation, il n'y a là aucun bienfait, et cela est permis, même si la [maladie]n'est pas dangereuse [pour la vie du patient]: à part dans le cas des mélanges de viande et de lait, qui sont interdits, même s'ils n'apportent pas de bienfait [au patient]; c'est pourquoi il n'y a pas de médecine [qui passe] par eux, même s'ils n'apportent pas de bienfait, à part dans les cas de danger.
12. [9] Quiconque regarde un femme et developpe une maladie mortelle, et que les médecins disent qu'il ne peut être guéri que par des relations sexuelles [avec cette femme], même si elle est célibataire, et même s'il [veut] lui parler derrière une barrière, qu'il ne pèche pas ainsi, qu'il meurre et qu'il lui soit défendu de lui parler derrière une barrière: afin que les filles d'Israel ne soietn pas coupables, et que par ces choses elles soient adultères.
13. [10] Toute transgression [faite] consciemment, sans avoir été forcé, de l'une des Mistwot énoncées dans la Torah, avec mépris [et]dans l'intention de courroucer [D.ieu], [se réduit] à profaner Le Nom [de D.ieu]; c'est pourquoi il est dit du faux serment "Tu profanerais Le Nom de ton D.ieu, Je suis L'Eternel" (Wayiqra 19:12). Et si [quelqu'un] pèche en présence de 10 [fils] d'Israel, c'est une profanation en public. De même, quiconque s'éloigne du péché et accomplit une Mitswa, non pour une quelconque raison qui appartienne à ce monde, non par crainte ni par peur, non par recherche d'honneur, mais seulement pour Le Saint Béni Soit-Il, tout comme Yosef le Juste s'éloigna de la femme de son maître, celui-là sanctifie Le Nom [de D.ieu].
14. [11] Il y a d'autres choses qui sont des profanations du Nom [de D.ieu], si un grand homme de la Torah et connu pour sa piété fait les choses que les gens ordianires font, et même si ce ne sont pas des péchés - celà [revient] à profaner Le Nom [de D.ieu]: par exemple, acquérir un objet et ne pas le payer immédiatement, [même si] celui qui la possédait et l'a vendu le demande et vend à crédit; ou être excessif dans [ses démonstrations de] joie, dans sa [façon] de manger ou de boire à côté d'ignorants ou avec eux; ou bien ne pas s'adresser aux autres de façon aimable, et ne pas les recevoir avec un visage agréable et avec des expressions de querelle ou de colère; et autres choses semblables. Chaque Sage doit se surveiller selon sa grandeur, et agir selon les règles de la loi.
15. Ainsi, si un Sage se contrôle lui-même, et s'adresse aux autres de façon aimable, se mèle à eux, et les accueille avec un visage agréable, ceux qui l'auront offensé ne l'offenseront plus, [mais] l'honnoreront et le respecteront, et on aura confiance en lui; mais qu'il ne multiplie pas les repas et les réunions avec les ignorants, et qu'on ne le voit que toujours étudiant la Torah, enveloppé des Tsitsit et portant les Tefillin, et qu'il se comporte dans toutes ses actions selon les règles de la loi - qu'il ne s'éloigne ni ne s'isole trop. [S'il se comporte ainsi], tous le loueront et l'aimeront, et ils le suivront dans ses actes: celà revient à sanctifier Le Non [de D.ieu], et sur ceci un verset dit "Et Il m'a dit, tu es Mon serviteur, Israel, en qui Je Me glorifierai" (Yeshâyahu 49:3).