Utilisateur:Dovi/Halakhot Yesodei Hattora - Pereq VI
Texte original[modifier]
א כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהן הקדוש ברוך הוא, לוקה מן התורה--שהרי הוא אומר בעבודה זרה, "ואיבדתם את שמם . . . לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ג-ד).ה
ב ושבעה שמות הן--השם הנכתב יוד הא ואו הא והוא השם המפורש, או הנכתב אלף דאל נון יוד, ואל, ואלוה, ואלוהים, ואהיה, ושדיי, וצבאות. כל המוחק אפילו אות אחת משבעה שמות אלו, לוקה.ה
ג כל הנטפל לשם מלפניו, מותר למוחקו: כגון למד מלה', ובית מבאלוהים, וכיוצא בהן--אינן בקדושת השם. וכל הנטפל לשם מאחוריו, כגון כף של אלוהיך, וכף מם של אלוהיכם, וכיוצא בהן--אינן נמחקים; והרי הן כשאר אותייות של שם, מפני שהשם מקדשן. ואף על פי שנתקדשו ואסור למוחקן, המוחק אלו האותייות הנטפלות אינו לוקה, אבל מכין אותו מכת מרדות.ה
ד כתב אלף למד מאלוהים, יוד הא מה'--אינו נמחק; ואין צריך לומר יה, שהוא שם בפני עצמו, מפני שזה השם, מקצת שם המפורש הוא. אבל הכותב שין דלת משדיי, צאד בית מצבאות--הרי זה נמחק.ה
ה שאר הכינויין שמשבחין בהן הקדוש ברוך הוא, כגון חנון ורחום הגדול הגיבור והנורא הנאמן קנא וחזק וכיוצא בהן--הרי הן כשאר דברי הקודש, ומותר למוחקן.ה
ו כלי שהיה שם כתוב עליו--קוצץ את מקום השם, וגונזו. אפילו היה השם חקוק בכלי מתכות או בכלי זכוכית, והתיך הכלי--הרי זה לוקה: אלא חותך את מקומו, וגונזו. וכן אם היה שם כתוב על בשרו, הרי זה לא ירחוץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטינופת. נזדמנה לו טבילה של מצוה--כורך עליו גמי, וטובל; ואם לא מצא גמי, מסבב אחריו. ולא יהדק, כדי שלא יחוץ--שלא אמרו לכרוך עליו, אלא מפני שאסור לעמוד בפני השם ערום.ה
ז הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח, או מן ההיכל, או משאר העזרה--לוקה: שנאמר בעבודה זרה, "כי את מזבחותם תיתוצון" (שמות לד,יג; וראה דברים יב,ג); וכתוב "לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ד). וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה--לוקה, שנאמר "ואשריהם תשרפון באש . . . לא תעשון כן, לה' אלוהיכם" (דברים יב,ג-ד).ה
ח כתבי הקודש כולן, ופירושיהן וביאוריהן--אסור לשרוף אותן או לאבדן ביד; והמאבד ביד, לוקה מכת מרדות. במה דברים אמורים, בכתבי הקודש שכתבו אותן ישראל בקדושה. אבל מין ישראל שכתב ספר תורה, שורפין אותו עם האזכרות שבו, מפני שאינו מאמין בקדושת השם, ולא כתבו אלא והוא מעלה בדעתו שזה כשאר הדברים; והואיל ודעתו כן, לא נתקדש השם, ומצוה לשורפו, כדי שלא להניח שם למינים ולא למעשיהם. אבל גוי שכתב את השם, גונזין אותו; וכן כתבי הקודש שבלו או שכתבן גוי, ייגנזו.ה
ט כל השמות האמורות באברהם, קודש; אף זה שנאמר "אדוניי, אם נא מצאתי חן בעיניך" (בראשית יח,ג), הרי הוא קודש. כל השמות האמורות בלוט--חול, חוץ מזה: "אל נא, אדוניי. הנה נא מצא עבדך חן" (בראשית יט,יח-יט). כל השמות האמורות בגבעת בנימין, קודש. כל השמות האמורות במיכה, חול. כל השמות האמורות בנבות, קודש.ה
י כל שלמה האמור בשיר השירים--קודש, והרי הוא כשאר הכינויין; חוץ מזה: "האלף לך שלמה" (שיר השירים ח,יב). כל מלכיא האמור בדנייאל--חול, חוץ מזה: "אנת מלכא, מלך מלכיא" (דנייאל ב,לז), והרי הוא כשאר הכינויין.ה
Traduction française[modifier]
1. Quiconque efface un Nom parmi Les Noms Saints et Purs par Lesquels est appelé Le Saint Béni Soit-Il, [doit être] fouetté selon la Torah - c'est ce qui es dit de l'idôlatrie "Et faites disparaître leur nom... vous n'en ferez pas ainsi pour L'Eternel votre D.ieu" (Devarim 12:3-4).
2. Ces sept Noms sont: Le Nom qui est écrit Yod He Waw He qui est Le Nom ineffable, ou [qui] s'écrit Alef Dalet Nun Yod, El, Eloha, Elohim, Ehye, Sadday et Tsevaot. Quiconque efface même une lettre de ces sept Noms, [doit être] fouetté.
3. Tout préfixe [ajouté] à [l'un des] Noms, il est autorisé de l'effacer: par exemple le Lamed de L'Adonay, et le Bet de Baelohim, etc., car il ne viennent pas de la Sainteté du Nom. Et tout suffixe [ajouté] à [l'un des] Noms, comme le Kaf de Eloheikha, et le Kaf de Eloheikhem, etc., ne [doivent pas être] effacés; ils sont comme les autres lettres du Nom, car Le Nom les sanctifie. Bien qu'elles soient saintes et [qu'il soit] interdit de les effacer, celui qui efface ces lettres suffixes ne [doit] pas être fouetté [selon la Torah], mais frappé pour sa désobéissance.
4. [Celui qui] écrit Alef Lamed de Elohim, [ou] Yod He du tétragramme, ne [doit] pas les effacer; et il n'est pas nécessaire de dire que Yah, car il est un Nom [Saint] en lui même, et parce qu'il est un Nom contenu dans Le Nom Ineffable. Mais celui qui écrit Shin Dalet de Shadday [ou] Tsad Bet de Tsevaot, il [peut] les effacer.
5. Les autres attributs qui glorifient Le Saint Béni Soit-Il, [comme] par exemple H'annun werah'um, Hagadol, Hagibor wehannora, Hanne'eman, Qena weh'azaq, etc., sont comme les autres paroles saintes, et il est autorisé de les effacer.
6. Un récipient qui aurait un Nom écrit dessus, la partie contenant le Nom [doit être] otée et conservée dans les archives. Même si le Nom est gravé sur un récipient de métal ou un récipient de verre, celui qui fond le récipient [doit être]fouetté: sauf s'il a découpé l'endroit [où est gravé le Nom] et l'a archivé. Et de même, si [quelqu'un] a un Nom inscrit sur sa chair, il ne [doit] ni laver ni oindre [cet endroit], et ne doit pas se tenir dans un endroit où il y ait des excréments. Et si pour une raison il [doit] s'immerger pour une Mitswa, il [doit] envelopper [cet endroit] hermétiquement et s'immerger; et s'il ne [peut pas] envelopper [l'endroit] hermétiquement, qu'il l'enveloppe [avec un linge] et il ne l'attachera pas, car il n'est dit de couvrir [cet endroit] que parce qu'il est interdit de se tenir nu en présence du Nom.
7. Celui qui déplace même une pierre de façon à endommager l'autel, le Temple ou le parvis [du Temple], [doit être] fouetté: c'est ce qu'il est dit de l'idôlatrie "Car leurs autels vous les détruirez" (Shemot 34:13, et voir Devarim 12:3); et il est écrit "Tu n'en feras pas ainsi pour L'Eternel ton D.ieu) (Devarim 12:4). De même, celui qui brûle du bois sacré de façon à l'endommager, il [doit être] fouetté, c'est ce qu'il est dit "Et vous brûlerez leurs bois sacrés... vous n'en ferez pas ainsi pour L'Eternel votre D.ieu" (Devarim 12:3-4).
8. Toutes les écritures saintes, leurs commentaires et exégèses, il est interdit de les brûler ou de les détruire; celui qui les détruit, [doit être] fouetté pour sa désobéissance. Ceci s'applique aux écrits saints qu'un [fils] d'Israel aurait écrit en [état] de Sainteté. Mais si un [fils] d'Israel hérétique a écrit un Sefer Torah, [on doit] le brûler avec ses mentions [à D.ieu], car [l'hérétique] ne croit pas en la Sainteté du Nom, et il ne les a écrits qu'avec la même intention que pour les autres choses; et puisqu'il a eu une telle intention [dans son écriture], les noms ne sont pas sanctifiés, et c'est une Mitswa de les brûler, afin de ne pas laisser subsister les hérétiques et leur actes. Mais un Goy qui écrirait un Nom, on l'archivera; et de même pour tout écrit saint qu'aurait utilisé ou écrit un Goy, on l'archivera.
9. Tout nom se rapportant à Avraham est Saint; il est même dit "Seigneur, si j'ai trouvé grâce à Tes yeux" (Bereshit 18:3), et il est Saint. Tout nom se rapportant à Loth est profane, à part ceci: "Ô non, Seigneur. Voici que Ton serviteur à trouvé grâce" (Bereshit 19:18-19). Tout nom se rapportant aux collines de Binyamin est Saint. Tout nom se rapportant à Mikha est profane. Tout nom se rapportant à Navot est Saint.
10. Tout ce qu'a dit Shelomo dans le Shir hasshirim est Saint, et comme les autres attributs [de D.ieu]; à part ceci: "Les mille [sicles] pour toi, Shelomo" (Shir hasshirim 8:12). Toute [mention] d'un roi dans [le livre de] Daniyel est profane, à part ceci: "Toi Roi, Roi des rois" (Daniyel 2:37), ceci est comme les autres attributs [de D.ieu].