Utilisateur:Dovi/Mishna Zeraim Berakhot Pereq I

La bibliothèque libre.
Sauter à la navigation Sauter à la recherche
Sefer Berakhot Mishna Zeraim Berakhot Pereq II


Le premier chapitre de la Mishna du traité Berakhot se consacre au temps de la « récitation du Shema », lequel comprend trois passages bibliques proclamant l'unicité et unité de Dieu, la rétribution divine, et le rappel permanent de ceux-ci. Il comprend 9 mishnaïot (articles de la Mishna).

La tradition orale a transmis aux Sages l'obligation de le lire deux fois, à partir du verset « lorsque tu te couches, lorsque tu te lèves. » Le présent chapitre s'applique à préciser ce délai, tant pour la récitation du soir, que celle du matin.

Texte Original[modifier]

א,א מאימתי קורין את שמע בערבית: משעה שהכוהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורת הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרין, עד חצות. רבן גמליאל אומר, עד שיעלה עמוד השחר. ה

א,ב מעשה שבאו בניו מבית המשתה, ואמרו לו, לא קרינו את שמע. אמר להם, אם לא עלה עמוד השחר, מותרין אתם לקרות.ה

א,ג ולא זו בלבד, אלא כל שאמרו חכמים עד חצות, מצותן עד שיעלה עמוד השחר. הקטר חלבים ואברים, מצותן עד שיעלה עמוד השחר; כל הנאכלים ליום אחד, מצותן עד שיעלה עמוד השחר.ה

א,ד אם כן, למה אמרו חכמים עד חצות--אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה.ה

א,ה [ב] מאימתיי קורין את שמע בשחרים: משיכיר בין תכלת ללבן; רבי אליעזר אומר, בין תכלת לכרתן. עד הנץ החמה; רבי יהושוע אומר, עד שלוש שעות, שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות. הקורא מכאן ואילך, לא הפסיד, כאדם שהוא קורא בתורה.ה

א,ו [ג] בית שמאי אומרין, בערב כל אדם יטו ויקרו, ובבוקר יעמודו, שנאמר "בשוכבך ובקומך" (דברים ו,ז; דברים יא,יט). בית הלל אומרין, כל אדם קורין כדרכן, שנאמר "ובלכתך בדרך" (שם). אם כן, למה נאמר "בשוכבך ובקומך"--אלא בשעה שדרך בני אדם שוכבין, ובשעה שדרך בני אדם עומדין.ה

א,ז אמר רבי טרפון, אני הייתי בא בדרך, והטיתי לקרות כדברי בית שמאי, וסיכנתי בעצמי מפני הלסטין. אמרו לו, כדאי היית לחוב בעצמך, שעברת על דברי בית הלל.ה

א,ח [ד] בשחר מברך שתיים לפניה ואחת לאחריה; ובערב מברך שתיים לפניה ושתיים לאחריה, אחת ארוכה ואחת קצרה. מקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר; לקצר, אינו רשאי להאריך. לחתום, אינו רשאי שלא לחתום; ושלא לחתום, אינו רשאי לחתום.ה

א,ט [ה] מזכירין יציאת מצריים בלילות. אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה, ולא זכיתי שתיאמר יציאת מצריים בלילות, עד שדרשה בן זומא: שנאמר "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצריים, כול ימי חייך" (דברים טז,ג)--"ימי חייך", הימים; "כול ימי חייך", הלילות. וחכמים אומרים, "ימי חייך", העולם הזה; "כול ימי חייך", להביא את ימות המשיח.ה

Traduction française[modifier]

1.1 A partir de quand récite-t-on le Shemâ1 le soir ?
A partir de l'heure où les Kohanim2 rentrent consommer leur Terouma3 (offrandes), jusqu'à la fin de la première veille, paroles de Rabbi Eliêzer. Et les H'akhamim4 disent, jusqu'à la mi-nuit. Rabban Gamliel dit, jusqu'à ce que se soit levée l'aube.

1.2 Il arriva que ses fils revinrent d'un banquet, et ils lui dirent, nous n'avons pas récité le Shemâ. Il leur dit, si l'aube n'est pas levée, vous avez le droit de le réciter.

1.3 Et pas seulement dans ce cas, chaque fois que les H'akhamim disent jusqu'à la mi-nuit, le précepte est jusqu'à ce que l'aube soit levée.

1.4 S'il en est ainsi, pourquoi les H'akhamim ont-ils dit "jusqu'à la mi-nuit" ? - Ceci afin d'éloigner l'homme de la transgression (du péché).

1.5 A partir de quand doit-on réciter le Shemâ le matin ?
Lorsque l'on distingue entre le bleu et le blanc;
Rabbi Eliêzer dit, entre le bleu et le vert. Jusqu'au point du jour;
Rabbi Yehoshuâ dit, jusqu'à la troisième heure, selon l'habitude des fils de roi de se lever à la troisième heure.
Celui qui récite de cette façon ne subit pas de dommage, [mais il est] tout comme l'homme qui lit la Torah.

1.6 Les disciples de Shammaï disent, le soir que tout homme s'allonge et récite [le Shemâ], et le matin qu'il se lève [pour réciter le Shemâ], comme il est dit "à ton coucher et à ton lever" (Devarim 6:7; Devarim 11:19). Les disciples de Hillel disent, tout homme récite selon son habitude, comme il est dit "et quand tu partiras en chemin" (ibid). S'il en est ainsi, pourquoi est-il dit "à ton coucher et à ton lever"? - Ceci [signifie] à l'heure où d'habitude les fils de l'homme se couchent, et à l'heure où d'habitude les fils de l'homme se lèvent.

1.7 Rabbi Tarfon dit, [un jour] j'étais en chemin, et je me suis allongé pour réciter [le Shemâ] selon les paroles des disciples de Shammay, et je me suis mis moi-même en danger en face de brigands. Ils lui dirent, tu as mérité d'être coupable, car tu as transgressé les paroles des disciples de Hillel.

1.8 Le matin [on doit dire] deux bénédictions avant [le Shemâ] et une après; et le soir [on doit dire] deux bénédictions avant [le Shemâ] et deux après, une longue et une courte. Là où on dit [de faire une] longue, il n'est pas permis de raccourcir; [là où on dit de faire une] courte, il n'est pas permis rallonger. [Là où l'on dit de] conclure, il n'est pas permis de ne pas conclure; [là où l'on dit de] ne pas conclure, il n'est pas permis de conclure.

1.9 On se souviendra de la sortie d'Egypte la nuit. Rabbi Elâzar Ben Âzarya dit, me voici âgé de 70 ans, et je n'ai pas obtenu [de savoir la raison pour laquelle] la sortie d'Egypte doit être récitée la nuit, jusqu'à ce que la commente Ben Zoma: comme il est dit "afin que tu te souviennes du jour où tu es sorti de la terre d'Egypte, tous les jours de ta vie" (Devarim 16:3) - "Les jours de ta vie", [signifie] le jour. "Tous les jours de ta vie", [signifie] la nuit. Et les H'akhamim disent, "les jours de ta vie", [signifie] ce monde; "tous les jours de ta vie", [comprend] l'Ere du Mashia'h5.