Utilisateur:Gilen/Halakhot Beit Habeh'ira - Pereq III
Texte original[modifier]
ב ושלושה כפתורים אחרות היו בקנה המנורה, שמהן יוצאין ששת הקנים, שלושה מצד זה, ושלושה מצד זה; ובכל קנה וקנה מהן, שלושה גביעים וכפתור ופרח, והכול משוקדים כמו שקדים שקדים בעשייתן.ה
ג נמצאו כל הגביעים שניים ועשרים, והפרחים תשעה, והכפתורים אחד עשר. וכולן מעכבין זה את זה; אפילו אחד מן השניים וארבעים, מעכב את כולן.ה
ד במה דברים אמורים, בשעשוה זהב; אבל של שאר מיני מתכות, אין עושין בה גביעים כפתורים ופרחים. וכן מנורה הבאה זהב, תהיה כולה כיכר עם נרותיה; ותהיה כולה, מקשה מן העשתות. ושל שאר מיני מתכות, אין מקפידין על משקלה; ואם הייתה חלולה, כשרה. [ה] ואין עושין אותה לעולם מן הגרוטאות--בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות.ה
ה [ו] המלקחיים והמחתות וכלי השמן, אינן מכלל הכיכר: שהרי נאמר במנורה "זהב טהור" (שמות כה,לא; שמות לז,יז), וחזר ואמר "ומלקחיה ומחתותיה, זהב טהור" (שמות כה,לח; שמות לז,כג); ולא נאמר נרותיה זהב טהור, מפני שהנרות קבועין במנורה והם מכלל הכיכר.ה
ו [ז] שבעת קני המנורה, מעכבין זה את זה; ושבעה נרותיה, מעכבין זה את זה: בין שהייתה של זהב, בין שהייתה של שאר מיני מתכות. וכל הנרות קבועים בקנים.ה
ז [ח] שישה הנרות הקבועים בששת הקנים היוצאים מן המנורה, כולן פניהם לנר האמצעי שעל קנה המנורה. וזה האמצעי, פניו כנגד קודש הקודשים; והוא הנקרא נר מערבי.ה
ח [ט] הגביעים דומין לכוסות אלכסנדרייה, שפיהן רחב ושוליהן קצר; והכפתורים כמין תפוחים בירותיים, שהן ארוכין מעט כביצה ששני ראשיה כדין; והפרחים כמו פרחי העמודים, שהן כמו קערה ושפתה כפולה לחוץ.ה
ט [י] גובה המנורה, היה שמונה עשר טפח: הרגליים והפרח שלושה טפחים, ושני טפחים חלק, וטפח שבו גביע כפתור ופרח, וטפחיים חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו--אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו--אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפח חלק; וטפח כפתור ושני קנים יוצאין ממנו--אחד הילך ואחד הילך, ונמשכין ועולין כנגד גובה המנורה; וטפחיים חלק; נשתיירו שם שלושה טפחים, שבהן שלושה גביעים כפתור ופרח. וזו היא צורתה [איור הושמט כאן].ה
י [יא] ואבן הייתה לפני המנורה; ובה שלוש מעלות, שעליה כוהן עומד ומטיב את הנרות, ומניח עליה כלי שמנה ומלקחיה ומחתותיה, בשעת הטבה.ה
יא [יב] השולחן--היה אורכו שנים עשר טפח, ורוחבו שישה טפחים; והיה מונח אורכו לאורך הבית, ורוחבו לרוחב הבית. וכן שאר כל הכלים שבמקדש, אורכן לאורכו של בית: חוץ מן הארון, שהיה אורכו לרוחב הבית; וכן נרות המנורה היו כנגד רוחב הבית, בין הצפון והדרום.ה
יב [יג] ארבעה צניפין של זהב היו לשולחן, מפוצלין מראשיהן, שהיו סומכין בהן שתי המערכות של לחם הפנים, שניים מסדר זה ושניים מסדר זה; והם הנאמרים בתורה "וקשותיו" (שמות כה,כט). [יד] ועשרים ושמונה קנים של זהב, כל אחד מהן כחצי קנה חלול, היו לו--ארבעה עשר לסדר זה, וארבעה עשר לסדר זה; והן הנקראין "מנקייותיו" (שמות כה,כט; שמות לז,טז). ושני הבזיכין שמניחין בהן הלבונה, על השולחן בצד המערכות; הן הנקראין "כפותיו" (שם). והדפוסין שעושין בהן לחם הפנים, הן הנקראין "קערותיו" (שם).ה
יג [טו] אלו הארבעה עשר קנים--נותן החלה הראשונה על עצמו של שולחן, ונותן בין ראשונה ושנייה שלושה קנים; וכן בין כל חלה וחלה שלושה קנים--ובין שישית וחמישית שני קנים בלבד, לפי שאין על השישית אחרת: נמצאו ארבעה עשר בכל מערכה.ה
יד [טז] ושתי שולחנות היו באולם מבפנים, על פתח הבית--אחד של שיש, נותנין עליו לחם הפנים בכניסתו; ואחד של זהב, שנותנין עליו הלחם ביציאתו: שמעלין בקודש, ולא מורידין.ה
טו [יז] מזבח הקטורת היה מרובע, אמה על אמה; והוא נתון בהיכל מכוון בין הצפון לדרום, משוך מבין השולחן והמנורה לחוץ. ושלושתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים, כנגד הפרוכת המבדלת בין הקודש ובין קודש הקודשים.ה
טז [יח] הכיור--היו לו שנים עשר דד, כדי שיהיו כל הכוהנים העוסקים בתמיד מקדשים ממנו כאחד. ומוכני עשו לו, שיהיו בה המים תמיד; והיא חול, כדי שלא יהיו המים שבה נפסלין בלינה: שהכיור מכלי הקודש, ומקדש; וכל דבר שיתקדש בכלי קודש--אם לן, נפסל.ה
Traduction française[modifier]
1. La Menorah, la description de sa forme est dans la Torah. Et sur la tige de la Menorah il y avait 4 calices, 2 boutons et deux fleurs, comme il est dit "Et sur la Menorah, quatre calices: amygdaloïdes – avec ses boutons, et avec ses fleurs" (Shemot 25:34; Shemot 37:20); et en plus il y avait une troisième fleur à l’extrémité de la Menorah, comme il est dit "jusqu’à son extrémité, jusqu’à sa fleur" (Bamidbar 8:4). [2] Et elle avait trois branches.
2. Et sur la tige de la Menorah il y avait 3 autres fleurs, desquelles sortaient les 6 branches, 3 d’un côté, et 3 de l’autre côté; et sur chacune de ces branches, [il y avait] 3 calices avec bouton et fleur, et tous amygdaloïdes comme des amandes dans leur conception.
3. Et tous les calices se trouvaient [en nombre de] 22, et les fleurs 9, et les boutons 11. Et tous dépendaient les uns des autres; même un seul des 42, était indispensable aux autres.
4. Sur quoi il est dit qu’elle était d’or; mais celles qui étaient faites d’autres sortes de métal, on ne leur faisait pas de calices, boutons ou fleurs. Et ainsi la Menorah future [sera] d’or, elle sera toute d’un kikkar avec ses lampes; et elle sera toute de barres de métal massif. Et celles qui [seraient] d’autres sortes de métaux, rien n’est précisé sur leur poids; et si elle était creuse, elle était kasher. [5] Et on ne la fera jamais de fer – que ce soit celle qui était d’or, ou celle qui était d’autre sorte de métal.
5. [6] Les pinces, les pelles et les ustensiles de l’huile, il ne faisaient pas partie du kikkar: c’est ce qu’il est dit de la Menorah "D’or pur" (Shemot 25:31; Shemot 37:23); et il n’est pas dit de ses lampes [qu’elles étaient] d’or pur, car les lampes étaient fixées à la Menorah et elles faisaient partie du kikkar.
6. [7] Les 7 branches de la Menorah, étaient indispensables; et ses 7 lampes, étaient indispensables: que ce soit celle qui était d’or, ou celle qui était d’une autre sorte de métal. Et toutes les lampes étaient fixées aux branches.
7. [8] Les six lampes fixées aux six branches sortaient de la Menorah, toutes face à la lampe centrale qui était sur la tige de la Menorah. Et cette [lampe] centrale, elle faisaient face au Saint des Saints; et elles est appelée Ner Hamma’ravi (litt. Lampe Occidentale).
8. [9] Et les calices ressemblaient aux coupes Alexandriennes, qui sont de larges col et dont les bords ressortent; et les boutons [étaient] comme les pignes de pins, qui sont un peu longues comme un œuf et dont la deuxième extrémité est arrondie; et les fleurs [étaient] comme les fleurs des colonnes, qui sont comme incurvée et qui dont l’ouverture est double en dehors.
9. [10] La hauteur de la Menorah était de 18 tefah’im: les pieds et les fleurs 3 tefah’im, et deux tefah’im séparait, et le tefa’h qui est dedans, c’est le calice qui avait le bouton et la fleur, et deux tefah’im séparaient; et le tefa’h avec un bouton et les deux branches qui en sortent – une d’un côté et l’autre de l’autre côté, et elles s’étendaient et montaient sur toute la hauteur de la Menorah; et un tefa’h séparait; et le tefa’h avec un bouton et deux branches qui en sortaient – l’une d’un côté et l’autre de l’autre côté, et elles s’étendaient et montaient sur toute la hauteur de la Menorah; et un tefa’h séparait; et un tefa’h avec un bouton et deux branches qui en sortaient – une d’un côté et l’autre de l’autre côté, et elles s’étendaient et montaient sur toute la hauteur de la Menorah; et deux tefah’im séparaient; et il y avait 3 tefah’im, qui avaient 3 calices avec bouton et fleur. Et ceci était sa forme.
10. [11] Et il y avait une pierre devant la Menorah; et en elles [étaient taillées] trois marches, sur lesquelles le Prêtre montait et nettoyait les lampes, et plaçait sur elle le récipient d’huile, les pinces et la pelle, au moment du nettoyage.
11. [12] Et la Table – elle avait une profondeur de 12 tefah’im, et sa largeur 6 tefah’im; et elle était placée au fond du Temple, et sa largeur [dans le sens] de la largeur du Temple. Et ainsi pour les autres ustensiles du Temple, leur largeur était [dans le sens]de la largeur du Temple : sauf l'Arche, qui avait la profondeur [dans le sens] de la largeur du Temple; et ainsi les lampes de la Menorah étaient [disposées] selon la largeur du Temple, entre le Nord et le Sud.
12. [13] La Table avait 4 couronnes d’or, séparées de leurs têtes, qui avaient posés sur elles deux assortiments de pains devant, deux d’un côté et deux de l’autre; et d’elles il est dit dans la Torah "Ses montants" (Shemot 25:29). [14] Et 28 branches d’or, chacune comme un demi-tube creux, elles étaient – 14 d’un côté, et 14 de l’autre; et elles sont appelées "Ses demi-tubes" (Shemot 25:29; Shemot 37:16). Et les deux coupes qui y étaient fixées avaient de l’encens dedans, sur la Table du côté des ustensiles; elles sont appelées "Ses cuillères" (ibid). Et les formes où on mettait deux pains à l’intérieur, elles sont appelées "Ses cuvettes" (ibid).
13. [15] Ces 14 branches – on y mettait la première H’alla à même la Table, et on mettait entre la première et la seconde 3 branches; Et ainsi entre chaque H’alla, 3 branches – et entre la sixième et la cinquième deux branches seulement, car il n’y en a pas d’autre sur la sixième: cela donne 14 dans tout le Maârakha.
14. [16] Et il y avait deux tables devant le Ulam, à l’entrée du Temple – une de marbre, où l’on mettait le pain de préposition lorsque l’on rentrait; et une d’or, où l’on posait le pain lorsque l’on sortait: car on monte vers le Saint, et on y descend pas.
15. [17] L’Autel des Parfums était carré, une coudée sur une coudée; et il était placé dans le Heikhal entre le Nord et le Sud, entre la Table et la Menorah à l’extérieur. Et les trois étaient placés au tiers du Heikhal par devant, face au Voile qui séparait entre le Saint et le Saint des Saints.
16. [18] Le Bassin – il avait 12 robinets, afin que tous les Prêtres qui opéraient en permanence se purifient en même temps. Et on le préparait, de façon à ce qu’il y ait toujours de l’eau dedans; et il était vidé, de façon à ce que l’eau qui était dedans ne devienne pas profane pendant la nuit: car le Bassin faisait partie des ustensiles sacrés, et servait à purifier; et tout ustensile qui purifie est sacré – sinon, il est profane.