Utilisateur:Gilen/Halakhot Beit Habeh'ira - Pereq V
Texte original[modifier]
ב [ג] לפנים ממנו סורג מקיף סביב, גובהו עשרה טפחים. ולפנים מן הסורג החיל, גובהו עשר אמות; ועליו הוא אומר בקינות "ויאבל חיל וחומה" (איכה ב,ח), זו חומת העזרה.ה
ג [ד] לפנים מן החיל, העזרה; וכל העזרה הייתה אורך מאה ושמונים ושבע, על רוחב מאה ושלושים וחמש. ושבעה שערים היו לה--שלושה מן הצפון סמוכין למערב, ושלושה מן הדרום סמוכין למערב, ואחד במזרח מכוון כנגד בית קודש הקודשים באמצע.ה
ד [ה] כל שער מהן--היה רוחבו עשר אמות, וגובהו עשרים אמה; והיו לו דלתות מחופות זהב--חוץ משער מזרחי שהיה נחושת דומה לזהב, ושער זה הוא הנקרא שער העליון, והוא שער ניקנור.ה
ה [ו] העזרה לא הייתה מכוונת באמצע הר הבית, אלא רחוקה מדרום הר הבית יתר מכל הרוחות, וקרובה למערבו יתר מכל הרוחות; ובינה ובין הצפון יתר ממה שבינה ובין המערב, ובינה ובין המזרח יתר ממה שבינה ובין הצפון.ה
ו [ז] ולפני העזרה במזרח הייתה עזרת הנשים, והיא הייתה אורך מאה ושלושים וחמש על רוחב מאה ושלושים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצועותיה, של ארבעים ארבעים אמה; ולא היו מקורות, וכן הן עתידין להיות.ה
ז [ח] ומה הן משמשות--דרומית מזרחית לשכת הנזירים, ששם מבשלין את שלמיהם ומגלחין את שיערם; מזרחית צפונית לשכת דיר העצים, ששם כוהנים בעלי מומין מתלעים בעצים, שכל עץ שנמצא בו תולעת, פסול; צפונית מערבית לשכת המצורעים; מערבית דרומית בה היו נותנין יין ושמן, והיא הייתה נקראת לשכת בית שמניה.ה
ח [ט] עזרת הנשים הייתה מוקפת כצוצטרה, כדי שיהיו הנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן--כדי שלא יהיו מעורבבין.ה
ט ובית גדול היה בצד העזרה, בצפונה מבחוץ בין העזרה והחיל, והיה בנוי כיפה, ומוקף רובדין של אבן; והוא היה נקרא בית המוקד. ושני פתחים היו לו--אחד פתוח לעזרה, ואחד פתוח לחיל. [י] וארבע לשכות היו בו, שתיים קודש ושתיים חול; וראשי פסיפסין מבדילין בין הקודש והחול.ה
י ומה היו משמשות--מערבית דרומית לשכת הטלאים, דרומית מזרחית לשכת עושי לחם הפנים, מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי אבני המזבח ששיקצום מלכי יוון, צפונית מערבית בה יורדין לבית הטבילה.ה
יא היורד לבית הטבילה מלשכה זו, היה הולך במסיבה ההולכת תחת המקדש כולו, והנרות דולקות מכאן ומכאן, עד שמגיע לבית הטבילה. ומדורה הייתה שם, ובית הכיסא של כבוד; וזה הוא כבודו--מצאו נעול, בידוע שיש שם אדם.ה
יב אורך העזרה מן המערב למזרח, מאה ושמונים ושבע; וזה הוא חשבונן: מכותל מערבי של עזרה עד כותל ההיכל אחת עשרה אמה, ואורך ההיכל כולו מאה אמה, בין האולם ולמזבח עשרים ושתיים, המזבח שלושים ושתיים; מקום דריסת רגלי הכוהנים, והוא הנקרא עזרת הכוהנים, אחת עשרה אמה; מקום דריסת רגלי ישראל, והוא הנקרא עזרת ישראל, אחת עשרה אמה.ה
יג ורוחב העזרה מן הצפון לדרום, מאה ושלושים וחמש; וזה הוא חשבונן: מכותל צפוני עד בית המטבחיים שמונה אמות; בית המטבחיים שתים עשרה אמה ומחצה, ושם תולין ומפשיטין את הקודשים.ה
יד ובצידו [יד] מקום השולחנות שמונה אמות--ובו שולחנות של שיש שמניחין עליהן הנתחים, ומדיחין את הבשר לבשלו; ושמונה שולחנות היו. ובצד מקום השולחנות, מקום הטבעות עשרים וארבע אמה; ושם שוחטין את הקודשים. [טו] ובין מקום הטבעות והמזבח שמונה אמות, והמזבח שלושים ושתיים, והכבש שלושים, ובין הכבש ולכותל דרומי שתים עשרה אמה ומחצה.ה
טו מכותל צפוני של עזרה עד כותל המזבח, שהוא רוחב שישים ומחצה, וכנגדו מכותל האולם עד כותל מזרחי של עזרה, שהוא אורך שישה ושבעים--[טז] כל המרובע הזה הוא הנקרא צפון, והוא המקום ששוחטין בו קודשי קודשים.ה
טז [יז] שמונה לשכות היו בעזרת ישראל--שלוש בצפון, ושלוש בדרום. שבדרום--לשכת המלח, לשכת הפרווה, לשכת המדיחין: לשכת המלח, שם נותנין מלח לקרבן; לשכת הפרווה, שם מולחין עורות הקודשים, ועל גגה היה בית טבילה לכוהן גדול ביום הכיפורים; לשכת המדיחין, שם היו מדיחין קרבי הקודשים, ומשם מסיבה עולה לגג בית הפרווה.ה
יז והשלוש שבצפון--לשכת הגזית, לשכת הגולה, לשכת העץ: לשכת הגזית--שבה סנהדרי גדולה יושבת, וחצייה היה קודש וחצייה חול; ולה שני פתחים, אחד לקודש ואחד לחול. ובחצי של חול, היו הסנהדרין יושבין.ה
יח לשכת הגולה, שם היה בור שממלאין ממנו בגולה; ומשם מספקין מים לכל העזרה. ולשכת העץ הייתה אחורי שתיהן, והיא הייתה לשכת כוהן גדול; והיא הנקראת לשכת פלהדרין. וגג שלושתן שווה.ה
יט ושתי לשכות אחרות היו שם בעזרת ישראל--אחת מימין שער מזרחי, והיא לשכת פינחס המלביש; ואחת משמאלו, והיא לשכת עושי חביתין. וזו היא צורת כל הלשכות והעזרה כולה, לפי מידותיה [איור הושמט כאן].ה
Traduction française[modifier]
1. Le Mont du Temple, c’est le Mont Moriya – il faisait 500 coudées sur 500 coudées, et il était entouré de murailles; et pierres sur pierres, il y avait des constructions en dessous, en face de la Tente de l’impureté. Et le tout était recouvert de colonnades. [2] Et il avait 5 portes – une à l’Ouest, une à l’Est, une au Nord, et deux au Sud: la largeur de chaque porte [était de] 10 coudées, et leur hauteur de 10 [coudées]; et elles avaient des battants.
2. [3] En face, une palissade faisait le tour, sa hauteur [était] de 10 tefah’im. Et devant la palissade, les remparts, et leur hauteur [était de] 10 coudées; et là dessus il est dit dans les Lamentations "Il a mit en deuil remparts et murs" (Eikha 2:8), c’est la muraille de la cour du Temple.
3. [4] Devant les remparts, la cour du Temple; et toute la cour était longue de 187 [coudées], en largeur 135 [coudées]. Et elle avait 7 portes – 3 au Nord accolées du à l’Ouest, et 3 au Sud accolées à l’Ouest, et une à l’Est, au centre, opposée au centre de l’édifice du Saint des Saint.
4. [5] Chacune de ces portes – avait une largeur de 10 coudées, et leur hauteur 20 coudées; et elles avaient des battants recouverts d’or – sauf la porte orientale qui était de cuivre semblable à de l’or, et cette porte était appelée la Porte Suprême, et elles est la Porte de Niqanor.
5. [6] Le Parvis n’étais pas tourné vers le centre du Mont du Temple, mais on s’en éloignait du Sud du Mont du Temple dans toutes les directions, et on s’en approchait vers l’Ouest dans toutes les directions; et entre lui et le Nord on le traversait entre lui et l’Ouest, et entre lui et l’Est on le traversait entre lui et le Nord.
6. [7] Et devant le Parvis, à l’Est, il y avait un deuxième parvis, et il était long de 135 [coudées] sur une largeur de 135 [coudées]. Et il y avait quatre constructions dans ses quatre angles, de 40 [coudées] sur 40 coudées; et elle n’y avaient pas de toit, et ainsi elles le seront dans le futur.
7. [8] Et à quoi servaient-elles? Celle du Sud-Est servait de pièce pour les Nazirim, car là ils cuisinaient leurs sacrifices et raser leurs cheveux; celle du Nord-Est servait de magasin pour le bois, car là les Prêtres impropres au Service sortaient les vers du bois, car tout bois qui contient des vers est impropre; celle du Nord-Ouest servait de salle pour les lépreux; dans celle du Sud-Ouest, on mettait le vin et l’huile, et elle était appelée édifice de la maison de l’huile.
8. [9] Le parvis des femmes entourait de tous côté, afin que les femmes voient par en haut les hommes qui étaient en bas – afin qu’ils ne se mélangent pas.
9. Et le Grand Edifice se trouvait du côté du Parvis, au Nord, depuis l’extérieur, entre le Parvis et la fortification, et une coupole était construite, et entourée de couches de pierres; et c’était appelé l’édifice du foyer. Et il avait deux ouvertures – une ouverture vers le Parvis, et une ouverture vers la fortification. [10] Et il avait 4 salles, deux sacrées et deux profanes; et les premiers Peshipashin séparaient le sacré du profane.
10. Et à quoi servaient-elles? Celle du Sud-Ouest servait de pièce pour les agneaux, celle du Sud-Est servait de pièce pour faire les pains de préposition, celle du Nord-Est, la Maison des Asmonéens y gardait les pierres de l’Autel d’abomination des rois grecs, celle du Nord-Ouest, on y descendait pour l’immersion rituelle.
11. Celui qui descendait s’immerger par cette salle, prenait un escalier totalement sous le Temple, et des lampes éclairaient ci et là, jusqu’à ce qu’il arrive à l’édifice des immersions. Et il y avait là un foyer, et une salle [avec] un réceptacle important; et voici son importance – on le trouvait fermé, alors on savait qu’il y avait là un homme.
12. La longueur du Parvis de l’Ouest à l’Est, 187 [coudées]; et en voici le compte: du mur occidental du Parvis jusqu’au mur du Heikhal 11 coudées, et la longueur de tout le Heikhal, 100 coudées, entre le Ulam et l’Autel, 22 [coudées], l’Autel, 32 [coudées]; l’espace où les Prêtres posaient les pieds, et qui est appelé Parvis des Prêtres, 11 coudées; l’espace où Israel posait ses pieds, et qui était appelé Parvis d’Israel, 11 coudées.
13. Et la longueur du Parvis du Nord au Sud, 135 [coudées]; et en voici le décompte: du mur septentrional jusqu’aux cuisines, 8 coudées; les cuisines, 12 coudées et demi, et là on dépeçait les Sacrifices.
14. Et à côté [14] l’espace des tables, 8 coudées – et sur les tables de marbre on mettait les morceaux, et on rinçait la viande pour la cuire; et il y avait 8 tables. Et à côté de l’espace des tables, l’espace des bassins, 24 coudées; et là on égorgeait les Sacrifices. [15] Et entre l’espace des bassin et l’Autel, 8 coudées, et l’Autel, 32 [coudées], et la rampe 30 [coudées], et entre la rampe et le mur méridional, 12 coudées et demi.
15. Du mur septentrional du Parvis jusqu’à l’Autel, qui était long de 30 coudées et demi, et à l’opposé du mur du Ulam, jusqu’au mur oriental du Parvis, qui avait une longueur de 76 [coudées] – [16] toute cette surface était appelée Tsafun (litt. Ce qui est caché), et c’est l’endroit où l’on égorgeait pour le Saint des Saints.
16. [17] Il y avait 8 salles dans le Parvis d’Israel – 3 au Nord, et 3 au Sud. Celle qui était au Sud – [c’était] le magasin pour le sel, le magasin pour la fourrure, et le magasin pour le lavage: le magasin pour le sel, on y mettait le sel pour les Sacrifices; le magasin pour la fourrure, on y salait la peau des Sacrifice, et sur le toit il y avait un édifice d’immersion pour le Grand Prêtre pour Yom Hakippurim; le magasin pour le lavage, là on y lavait l’intérieur des Sacrifices, on montait le tout sur le toit du magasin pour la fourrure.
17. Et les trois [salles] qui étaient au Nord – [c’était] la salle des pierres taillées, la salle du pèlerinage, [et] la salle du Conseil: la salle des pierres taillées – le Grand Sanhédrin y siégeait, et la moitié était sainte et l’autre moitié était profane; et il y avait 2 ouvertures, une pour le Saint et l’autre pour le profane. Et dans la moitié profane, le Sanhédrin siégeait.
18. La salle du pèlerinage, là il y avait un puits que l’on remplissait lors du pèlerinage; et de là on fournissait de l’eau à tout le Parvis. Et la Salle du Conseil, elle était derrière les deux [autres], et c’était la chambre du Grand Prêtre; et elle était appelée Salle des Conseillers. Et le toit des trois était identique.
19. Et les deux autres salles qui était dans le Parvis d’Israel – une à la droite de la porte orientale, et c’était la salle où s’habillait le Grand Prêtre; et une à gauche, et c’était la pièce où l’on faisait les gâteaux [pour l’entrée du Grand Prêtre]. Et voici la forme de toutes les pièces et de tout le Parvis, selon leurs dimensions.