Page:Paul Joüon - Grammaire de l’hébreu biblique, 2e éd., 1947.djvu/569

נָגֵשׁ* approcher § 72^[1]

15*

1. ↑ Formes réelles de ce verbe défectif : au parfait נִגַּשׁ, au futur יִגַּשׁ § 72 g
2. ↑ Fut. יִגַּשׁ : Sg. יִגַּשׁ, תִּגַּשׁ ; תִּגַּשׁ, תִּגְּשִׁי ; אֶגַּשׁ
   xxFut. יִפֹּל : Pl. יִגְּשׁוּ, תִּגַּ֫שְׁנָה ; תִּגְּשׁוּ (תִּגַּ֫שְׁנָה) ; נִגַּשׁ
3. ↑ Fut. יִפֹּל : Sg. יִפֹּל, תִּפֹּל ; תִּפֹּל, תִּפְּלִי ; אֶפֹּל
   xxFut. יִפֹּל : Pl. יִפְּלוּ, תִּפֹּ֫לְנָה ; תִּפְּלוּ (תִּפֹּ֫לְנָה) ; נִפֹּל
4. ↑ Impér. Sg. גַּשׁ, גְּשִׁי ; Pl. גְּשׁוּ, גַּ֫שְׁנָה
5. ↑ Avec suffixes גַּשׁתּוֹ etc.

Paradigme 9. Verbe פ״י (avec י primitif) : יטב* être bon § 76^[1]

				Qal	Hifil
Parf.				*יטב, יָבֵשׁ	הֵיטִיב
Fut.	Sg.	3	m.	יִיטַב, יִיבַשׁ	יֵיטִיב
			f.	תִּיטַב	תֵּיטִיב
		2	m.	תִּיטַב	תֵּיטִיב
			f.	תִּֽיטְבִי	תֵּיטִ֫יבִי
		1	c.	אִיטַב	etc.
	Pl.	3	m.	יִֽיטְבוּ
			f.	תִּיטַ֫בְנָה
		2	m.	תִּֽיטְבוּ
			f.	(תִּיטַ֫בְנָה)
		1	c.	נִיטַב
Fut. avec ו inv.				וַיִּיטַ֫ב	וַיֵּ֫יטֶב
Impér.	Sg.		m.		הֵיטֵב
			f.		הֵיטִ֫יבִי
	Pl.		m.		הֵיטִ֫יבוּ
			f.		(הֵיטֵ֫בְנָה)
Inf. cst.					(לְ)הֵיטִיב
Inf. abs.					הֵיטֵב
Part. act.					מֵיטִיב, מֵינֶ֫קֶת

1. Le parfait n'existe pas ; suppléé par טָב (inf. טוֹב) § 76 d